הרב שמגיע כשמוכנים
רונן חזר למשרד אחרי הפסקה ארוכה מהרגיל.
הוא הביט בשורות הקוד המרצדות על המסך.
ואמר בקול רם מדי:
“מדהים.”
יוסי הרים את הראש.
“מה מדהים?”
“הקוד,” אמר רונן.
“הוא נראה חי.”
יוסי הסתכל עליו רגע.
🔹
תמי הרימה את הראש מהמסך.
היא הריחה באוויר.
“רונן.”
“כן.”
“או שמישהו הדליק קטורת במשרד...”
היא רחרחה שוב.
“או שאתה...”
רונן חייך.
“זה טבעי.”
“מה טבעי?”
“גראס.”
🔹
יוסי קפא.
“רגע —”
הוא הסתובב בכיסא.
“אתה אומר שעישנת עכשיו?”
רונן הנהן.
“כן.”
יוסי הביט בו כמה שניות.
“למה?”
רונן אמר בפשטות:
“הרב התיר לי.”
🔹
המשפט נחת בחדר.
יוסי התקרב מעט עם הכיסא.
“איזה רב?”
“הרב שלי.”
“כן, אבל מי הוא?”
רונן משך בכתפיים.
“הרב שלי. הוא מאוד ידוע… למי שמכיר אותו.”
🔹
יוסי לא ויתר.
“סליחה על השאלה, אבל באיזה תחום הוא פוסק?”
רונן חשב רגע.
“בעיקר תודעה.”
🔹
יוסי מצמץ.
“תודעה?”
“כן.”
“זה תחום בהלכה?”
“עוד לא,” אמר רונן.
“אבל זה מתפתח.”
🔹
יוסי נשען לאחור.
“ומה בדיוק הוא אמר?”
רונן הרים אצבע.
“הוא אמר: אם זה פותח לך את הראש לעבודת ה' — אז זה כלי.”
יוסי שתק רגע.
“איזה כלי?”
“רוחני.”
🔹
אור הרים את הראש מהמסך.
“דווקא נשמע הגיוני.”
🔹
יוסי לא נרגע.
“הרב הזה שלך מאשר לכל התלמידים לעשן?”
רונן חשב רגע.
“לא, זה לא היתר כללי. הוא אישר לי.”
“רק לך?”
“כן.”
“למה?”
“כי הוא אמר שאני טיפוס חושב.”
🔹
יוסי שתק רגע.
“אז אם אני טיפוס חושב — זה יהיה מותר?”
רונן חשב.
“לא בטוח.”
“למה?”
“כי אתה חושב בצורה סגורה.”
🔹
כעבור כמה רגעים אמר רונן ליוסי:
“אתה צריך לבוא לשיחה עם הרב שלי.”
יוסי הרים גבה.
“מה עושים שם?”
רונן חשב רגע.
“מדברים.”
“על מה?”
“על הכול.”
🔹
יוסי שאל:
“יש לו ספרים?”
“לא.”
“מאמרים?”
“לא.”
“ישיבה?”
“גם לא.”
יוסי הביט בו עוד רגע.
ואמר בשקט:
“אבל יש לו גראס.”
רונן חייך.
“זה כלי עבודה.”
🔹
“תגיד”, שאל יוסי, “איך בעצם אנשים מגיעים אליו?”
רונן משך בכתפיים.
“הם לא.”
יוסי מצמץ.
“אז איך הם פוגשים אותו?”
רונן חשב רגע.
ואמר בשלווה:
“כשהם מוכנים — הוא מגיע.”
🔹
תמי, בלי להרים את הראש מהמסך:
“רונן, הרב שלך מתיר גם באגים?”
“למה?”
“כי יש לך כמה בקוד.”
🔹
אפי נכנס בדיוק אז למשרד.
“על מה מדברים?”
תמי הצביעה על רונן.
“הוא מעשן גראס. באישור רב.”
אפי עצר.
חשב רגע.
ואז אמר:
“האמת?”
כולם הסתכלו עליו.
“זה יכול להיות בידול.”
🔹
יוסי הביט בו.
“סליחה?”
אפי כבר נכנס למוד מצגת.
“תחשבו רגע. כל חברות ה-AI אותו דבר.”
הוא סימן באוויר גרף דמיוני.
“אבל אצלנו — שילוב בין טכנולוגיה מתקדמת לבין עומק רוחני.”
כעבור רגע הוסיף אפי:
“שתדעו, בכל מקרה, אני גם בעד פתיחת תודעה.”
יוסי הרים גבה.
“גם אתה מעשן?”
אפי צחק.
“לא. אני עושה קראטה.”
🔹
תמי הרימה את הראש.
“קראטה פותח תודעה?”
אפי הנהן בביטחון.
“מאוד.”
🔹
יוסי שאל בסקרנות:
“כמה זמן אתה מתאמן?”
“שנים,” אמר אפי.
“יש לי חגורה שחורה.”
🔹
אור הסתכל עליו.
“באמת?”
אפי משך בכתפיים.
“כן.”
שתיקה קצרה.
אור בחן אותו רגע מכף רגל ועד ראש.
ואז חזר למסך.
אף אחד לא שאל עוד.
🔹
כעבור רגע רונן אמר ליוסי:
“הבעיה שלך היא שאתה פשוט מפחד לפתוח את הראש.”
יוסי חייך.
“יכול להיות.”
“ומה אתה עושה כשאתה רוצה לחשוב עמוק?”
יוסי חשב רגע.
“אני מגדל בצל ירוק במרפסת.”
אור מצמץ.
“מה?”
“זה מאוד מרגיע,” אמר יוסי.
“אני משקה אותו בבוקר. לפעמים גם מדבר אליו.”
רונן ואור אמרו בבת אחת:
“זה נשמע יותר מוזר מגראס.”
🔹
תמי פתאום אמרה:
“אתם יודעים איך אני פותחת תודעה?”
כולם הסתכלו עליה.
“איך?”
“לק-ג'ל.”
יוסי חשב שהיא מתבדחת.
“מה זאת אומרת?”
תמי אמרה ברצינות גמורה:
“אני שואפת.”
שתיקה.
יוסי הביט בה.
“לק?”
“כן.”
אור אמר בלי להרים את הראש מהמסך:
“זה דווקא מסביר הרבה דברים.”
🔹
יוסי פתח לאט את המחברת שלו.
רשם:
שיטות לפתיחת תודעה
-
גראס
-
קראטה
-
לק־ג'ל
-
בצל ירוק
“מעניין.”
תמי הציצה במחברת.
“שכחת קפה.”
