עקב: גשם ישראלי או נילוס מצרי?

  

דברים פרק יא פסוק י

מקרא:

כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם

אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק

ופירושו:

[יש סיבה מיוחדת להקפיד על שמירת המצוות בארץ ישראל]
כי הארץ אליה אתה בא (ישראל) - שונה מארץ מצרים (ממנה יצאת).

במצרים לא יורדים גשמים.
השטח הפורה מרוכז רק בבקעת הדלתא של הנילוס, המקבלת את מימיה מן הנהר.
לכן, בכדי להשקות את השדות הגבוהים (שמעל הבקעה) - יש לטפס אליהם עם דליי מים כבדים, כמו שנוהגים להשקות גינות ירק (בדליים).
ברם, בעוד שגינות ירק הן קטנות ואין קושי רב בהשקאתן הידנית, הרי ששדות החיטה הם עצומים, והשקאתן הידנית מייגעת מאוד...

דברים פרק יא פסוק יא:

מקרא:

וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם

ופירושו:

ולעומת זאת, הטופוגרפיה של ארץ ישראל, מורכבת מהרים ובקעות - ובהם מעיינות מי תהום. משמעות הדבר הוא שאספקת המים תלויה בכמות הגשמים.
כלומר:
מצד אחד, אין צורך להתייגע בטיפוס עם דליי המים, כי השדות בהר מקבלים מי גשם וממעיינות,
אבל מאידך, אתה תלוי לחלוטין בגשמים...

דברים פרק יא פסוק יב:

מקרא:

אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה

ופירושו:

[ומאחר ואתה תלוי בגשמים - הרי שאתה מרגיש בצורה ברורה שהכול נקבע לפי מעשיך.]
למרות שהקב"ה גוזר בראש השנה את גורל הארץ, עדיין הוא ממשיך ובודק במשך כל השנה את מעשי אנשיה.
אם יטיבו דרכם - יטיב להם - אפילו אם גזר עליהם (בראש השנה) להיענש.
וגם להיפך, אם ירעו דרכם - ירע להם - אפילו אם גזר עליהם (בראש השנה) להתברך.
כלומר, היחס של ה' לארץ ישראל הנו דינאמי, והדבר הזה מחייב מאוד...