ראה: אבא יודן ומתן צדקה בכל מצב

מה עושה אדם כשאין לו לתת? המעשה הנוגע ללב של אבא יודן

כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹקיךָ אֶת גְּבוּלְךָ

🕊️ תחילה לשון המקור 📜ואחריה ביאור קצר🔍 להבנה בנחת.

📜 לשון מדרש 'דברים רבה'

זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְדֹלִים יַנְחֶנּוּ". מַהוּ מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ?

מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁיָּצְאוּ לִגְבוֹת לְעֵסֶק מִצְווֹת רַבּוֹתֵינוּ. הָלְכוּ לְחֵילָתָהּ שֶׁל אַנְטוֹכִיָּא, וְהָיָה שָׁם אָדָם אֶחָד וְהָיָה נִקְרָא אַבָּא יוּדָן, וְהָיָה לָמוּד לִתֵּן לְרַבּוֹתֵינוּ בְּיַד רְחָבָה. נַעֲשָׂה אוֹתוֹ אַבָּא יוּדָן עָנִי. רָאָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָלְכוּ לִגְבוֹת שָׁם, וְהִטְמִין עַצְמוֹ מִפְּנֵיהֶם, וְעָלָה לְבֵיתוֹ, וְעָשָׂה יוֹם וּשְׁנַיִם וְלֹא יָרַד לַשּׁוּק. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: 'מִפְּנֵי מָה לֹא יָרַדְתָּ לַשּׁוּק הֲרֵי שְׁנֵי יָמִים'? אָמַר לָהּ: 'רַבּוֹתֵינוּ בָּאוּ לִגְבוֹת לְעֵסֶק מִצְווֹת עֲמֵלֵי תּוֹרָה, וְאֵין סִפֵּק בְּיָדִי לִתֵּן לָהֶם, וַאֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ לֵירֵד לַשּׁוּק'. אִשְׁתּוֹ, שֶׁהָיְתָה אוֹהֶבֶת אֶת הַמִּצְווֹת, אָמְרָה לוֹ: 'לֹא נִשְׁתַּיֵּר לָנוּ שָׂדֶה אֶחָת? מְכֹר חֶצְיָהּ וְתֵן אוֹתָהּ לָהֶן'. הָלַךְ וְעָשָׂה כֵן. מָכַר אוֹתָהּ חֲצִי שָׂדֶה בַּחֲמִשָּׁה זְהוּבִים, וְנָתַן אוֹתָן לְרַבּוֹתֵינוּ, וְאָמַר לָהֶן: 'הִתְפַּלְּלוּ עָלָי'. הִתְפַּלְּלוּ עָלָיו וְאָמְרוּ לוֹ: 'הַמָּקוֹם יְמַלֵּא חֶסְרוֹנֶךָ'. הָלְכוּ לָהֶן רַבּוֹתֵינוּ לִגְבוֹת בְּמָקוֹם אַחֵר.

אוֹתוֹ אַבָּא יוּדָן, חָרַשׁ בַּחֲצִי שָׂדֶה, וּמָצָא שָׁם סִימָא גְדוֹלָה, וְנַעֲשָׂה עָשִׁיר יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה קֹדֶם. עַד שֶׁרַבּוֹתֵינוּ חוֹזְרִין, עָבְרוּ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. אָמְרוּ לְאֶחָד: 'חַיֶּיךָ הַעֲמִידֵנוּ עִם אַבָּא יוּדָן'. אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ הָאִישׁ: 'וּמִי יָכוֹל לַעֲמֹד? עִם הַמֶּלֶךְ, וְלֹא עִמּוֹ'. אָמְרוּ לוֹ: 'אֵין אָנוּ מְבַקְּשִׁין, אֶלָּא שֶׁלֹא יֵדַע שֶׁעָבַרְנוּ כָּאן וְלֹא שָׁאַלְנוּ אֶת שְׁלוֹמוֹ'.

יָדַע אַבָּא יוּדָן, וּבָא אֶצְלָם, וְנָתַן לָהֶם אֶלֶף זְהוּבִים. אָמַר לָהֶם: 'עָשְׂתָה תְּפִלַּתְכֶם פֵּרוֹת'. אָמְרוּ לוֹ: 'אַף אָנוּ הָיִינוּ יוֹדְעִים בְּמַעֲשֶׂיךָ הַטּוֹבִים, וְעָשִׂינוּ אוֹתְךָ רֹאשׁ פֶּרֶק'. קָרְאוּ עָלָיו רַבּוֹתֵינוּ: "מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְדוֹלִים יַנְחֶנּוּ".

◼️

🔍 ביאור בעברית מדוברת

"מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְדוֹלִים יַנְחֶנּוּ" - פסוק זה מלמד אותנו עד כמה גדולה כוחה של נתינה.

וכך מספר המעשה:

רבי אליעזר ורבי יהושע יצאו למסע התרמה לטובת תלמידי חכמים. הם הגיעו לסביבות אנטיוכיה, שם התגורר אדם בשם אבא יודן, שנודע בנדיבותו הרבה - הוא תמיד העניק לתלמידי חכמים ביד רחבה.

אבל בינתיים, אבא יודן ירד מנכסיו ונעשה עני.

כשראה מרחוק את רבי אליעזר ורבי יהושע מגיעים, התבייש להיפגש איתם, כי לא היה ביכולתו לתת כבעבר. הוא עלה לביתו והסתגר בו במשך יומיים.

שאלה אותו אשתו:

"למה אתה לא יוצא מהבית כבר יומיים?"

השיב לה:

"רבותינו באו לגבות כסף ללימוד תורה, ואני מתבייש לצאת לשוק כי אין לי מה לתרום."

אמרה לו אשתו, שהייתה אוהבת מצוות:

"נשארה לנו עדיין שדה אחת, נכון? תמכור חצי ממנה - ותרום."

כך עשה.

מכר חצי שדה בחמישה זהובים, ונתן אותם לרבותינו.

ביקש מהם: "תתפללו עליי."

והם ענו לו: "הקב"ה ימלא את חסרונך."

לאחר מכן המשיכו בדרכם למקום אחר.

בינתיים, אבא יודן חרש את חצי השדה שנותרה לו - ומצא בה אוצר סמוי. הוא הפך שוב לעשיר - אפילו יותר מבעבר.

כשהרבנים חזרו מהמסע שלהם, עברו שוב באזור ושאלו עובר אורח:

"תוכל לעזור לנו לפגוש את אבא יודן?"

ענה האיש:

"אתם צוחקים? קל יותר להיפגש עם המלך מאשר איתו - הוא התעשר מאוד!"

אמרו לו החכמים:

"אנחנו לא מבקשים כלום, רק שלא יעבור לידנו בלי שנברך אותו לשלום."

שמע זאת אבא יודן ובא אליהם בעצמו, עם מתנה של אלף זהובים.

אמר להם בהתרגשות:

"תפילתכם נשאה פרי!"

והם ענו לו:

"אנחנו כבר ידענו את ערכך הגדול - לכן כתבנו את שמך בראש פנקס המתפללים שלנו."

וסיימו החכמים בפסוק הראוי:

"מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ - וְלִפְנֵי גְדֹלִים יַנְחֶנּוּ".