ראה: למה קוראים את הקללות ברצף?

המשל על הרופא והנער החולה: לפעמים עוצמת המראה - חזקה מכל תרופה

רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה

במדרש שואלים חכמים:
האם מותר לאדם לקרוא את פרשת הקללות בהפסקות רבות, או שצריך לקרוא את כולן ברצף אחד?

התשובה:
"אין מפסיקין בקללות" - אדם אחד צריך לקרוא את כולן ברצף, בלי הפסקות.
למה? כי כתוב בפסוק: "מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו", כלומר: אל תעשה את התוכחה לחתיכות־חתיכות - אלא קבל אותה בשלמותה.

אבל למה באמת לא מפסיקים?

על כך סיפר המגיד מדובנא משל:

משל

ילד נפל למשכב.
בא רופא ואמר לאביו:
כדי לרפא אותו - צריך לגרום לו להקיא. הדרך?
לתת לו תרופות חריפות שינקו את המעיים.

האב נבהל:
"הבן שלי עדין מאוד! איך הוא יעמוד בזה? התרופות האלה חריפות וקשות!"
ענה הרופא:
"גם אני ראיתי מיד שהוא ילד רגיש.
אבל אין ברירה - זו הדרך היחידה לרפא אותו. הוא צריך להקיא - גם עשר פעמים אם צריך."
האב ביקש:
"אולי תנסה להקל... תכתוב פחות תרופות, תעשה את זה קל יותר."
השיב הרופא:
"להפך. בגלל שאני יודע עד כמה הוא עדין - אני דווקא לא מתכוון להעמיס עליו תרופות לבליעה. אני רק אכין את התרופות - והוא יגיב מעצמו."

והרופא לקח דף, ורשם רשימה ארוכה של עשבים, שיקויים וסממני הקאה.
האב נבהל למראה הרשימה:
"מה?! הבן שלי אמור לקחת את כל זה?!"

אמר הרופא:
"אל תדאג. דווקא ככל שאני רושם יותר תרופות - כך הוא יזדקק פחות לבלוע אותן בפועל. תן לי לסיים, ותראה."

הרופא שלח את משרתו לבית המרקחת, וזה חזר עם ערימות של עשבים ובקבוקונים.
כשהנער ראה את כל זה, ולנוכח הריח החזק של העשבים, הוא התחיל להקיא - בלי שבלע דבר.
הרופא המשיך לכתוש, ולחמם, ולעשן - והנער מקיא עוד ועוד, עד שגופו התנקָּה.

אז אמר הרופא לאביו:
"אתה רואה? לא נתתי לו אפילו כף אחת מהתרופות.
רק ראיתי שהוא רגיש מכדי לבלוע תרופה אמיתית, אז הבאתי כמות מרשימה כדי לעורר בו תגובה - וזה עבד."

נמשל

כך גם עם עם ישראל.
הקב"ה יודע שאנו רגישים, ושלא נעמוד אפילו בעונש אחד קשה.
לכן, כדי לעורר אותנו לתשובה - הוא ציווה לקרוא את כל הקללות ברצף אחד.
לא כדי 'להעניש' - אלא כדי לעורר, לרגש, לגעת.
כדי שהלב יגיב, והאדם ישוב - וירפא.