וירא: מה זה "כחֹם היום"?

בין "חַם השמש" ל"כחֹם היום": רמז דק בזמן ובמשמעות

וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם

בכמה מקראות נוספים מצאנו את הביטויים "חם היום" ו"חם השמש".

1. "וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר ... וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס" (שמות טז, כא)
2. "וַיֹּאמְרוּ ... לְאִישׁ יָבֵישׁ גִּלְעָד מָחָר תִּהְיֶה לָכֶם תְּשׁוּעָה כְּחֹם הַשָּׁמֶשׁ" (שמואל א יא, ט)
3. "וַיְהִי מִמׇּחֳרָת ... וַיַּכּוּ אֶת עַמּוֹן עַד חֹם הַיּוֹם" (שמואל א יא, יא)
4. "וַיָּבֹאוּ כְּחֹם הַיּוֹם אֶל בֵּית אִישׁ בֹּשֶׁת וְהוּא שֹׁכֵב אֵת מִשְׁכַּב הַצׇּהֳרָיִם" (שמואל ב ד, ה)
5. "וָאֹמַר לָהֶם לֹא יִפָּתְחוּ שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם עַד חֹם הַשֶּׁמֶשׁ" (נחמיה ז, ג)

האם מדובר בזמנים שונים ביום?

הגמרא במסכת ברכות (כ"ז ע"א) דנה בשעת הקרבתו  של קרבן התמיד, וקובעת:

• "וחם השמש״ = 4 שעות מתחילת היום.
• ״כחם היום״ = 6 שעות מתחילת היום.

רש"י (שם) מבאר כי בארבע שעות - רק בשמש חם, אבל בצל עדיין צונן. לעומת זאת בשש שעות - שורר החום גם בצל.

מכאן, שמועד חם היום מאוחר מחם השמש.
הדבר גם נתמך בפסוק הריגת איש בשת, שהרי בפירוש נכתב "והוא שוכב את משכב הצהריים".

ברם:

הדבר מעורר קושי בהבנת האירועים הבאים:

1. שאול מבטיח להושיע את יושבי יבש גלעד "מחר כחם השמש" (פסוק ט), אבל בפועל סיים להכות את העמונים רק "עַד חֹם הַיּוֹם". האם לא קיים את הבטחתו ככתבה וכלשונה?
2. נחמיה מורה שלא לפתוח את השערים עד "חם השמש". אלא שלמרבה הפלא כתב שם רש"י: "עַד חֲצִי הַיּוֹם".

נראה כי:

המועדים "חֹם היום" ו"חֹם השמש" זהים הם! שניהם מורים על השעה השישית (המאוחרת יותר).

ואכן:

• זו שעת ישיבת אברהם בפתח האהל
• זו גם השעה בה הבטיח שאול את התשועה, וקיים.
• זו שעת שנת הצהריים של המלך איש בשת
• זו גם שעת פתיחת שערי ירושלים

הביטוי החריג הוא "וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ".
יש הבדל בין "חַם הַשֶּׁמֶשׁ" ל- "חֹם הַשֶּׁמֶשׁ".

• חַם הַשֶּׁמֶשׁ = עת התחלת התחממות השמש = שעה רביעית, ומזמן זה והלאה החל המן המדברי להתמוסס.
• חֹם השמש = עת אמצע התחממות השמש = שעה שישית.

חיזוק לשוני:

• חַם (בפתח) = פועל/תואר: החדר חַם, השמש חַמה. מתאר פעולה מתרחשת, התחלה.
• חֹם (בחולם) = שם עצם: חֹם היום, חֹם הקיץ. מתאר מצב יציב, השעה הידועה של החום בצהריים.