שופטים: מי הוסיף משלו מילים לתורה?

תרגום הַשִּׁבְעִים

וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים... אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי לעבדם

תרגום השבעים - תרגום התנ"ך ליוונית, שנעשה ע"י 72 חכמי ישראל, בפקודת המלך תַּלְמַי.

סיפור המעשה

תלמי-לאגי יורשו של אלכסנדר מוקדון, מָלַךְ במצרים ובארץ ישראל, באמצע תקופת בית המקדש השני.

לרשותו עמדה ספריה שהכילה ספרי מחקר רבים. גם ספרים שחוברו הרחק מיוון היו בה - כשהם מתורגמים ליוונית בידי מלומדי התקופה. 
פעם ציין באזניו הממונה על הספרייה, שחסרים בה כתבי הקודש היהודיים, כיוון שהללו מעולם לא תורגמו ליוונית.

תלמי פנה אל אליעזר שהיה אז הכהן הגדול בירושלים, וביקש/ציווה לשלוח לו מתרגמים.
הכהן הגדול שלח 72 זקנים לאלכסנדריה שבמצרים, והם התקבלו בכבוד ונשלחו לאי פארום הסמוך.

המתרגמים שֻׁכְּנוּ בבית גדול ורב-חדרים. כל מתרגם בחדר נפרד, והצטוו לתרגם את התנ"ך לשפה היוונית. באמצעות הפרדתם זה מזה, ביקש תלמי להבטיח את דיוק התרגום ולמנוע מהם כל תיאום. (לצד הכבוד בו התקבלו המתרגמים, הם הוזהרו ע"י המלך העריץ כי יוצאו להורג אם יימצאו שינויים בתרגומים)

כשנסתיימה המלאכה, נבדקו וְהֻשְׁווּ הכתבים ונמצאו זהים.
התלמוד מספר, כי בכמה מקומות, ביצעו הזקנים שינוי מהטקסט המקורי, כדי למנוע מתלמי להעלות שאלות וסתירות שאולי יִּמָּצְאוּ (לדעתו). 

הנס הוא שכל הזקנים ביצעו את אותם השינויים! 

היחס אל התרגום

יהודי מצרים שמחו בתרגום.
הפילוסוף היהודי פילון, שחי במצרים, מספר כי מידי שנה, בתאריך בו הסתיימה מלאכת התרגום, ערכו תושבי האי פארום - יהודים ונכרים - מסיבה.

ברם חכמי ישראל הביעו צער על התרגום.
הם הבינו שהוא עלול לקדם את תופעת ההתבוללות, וכך התבטאו: "בשמונה בטבת נכתבה התורה יוונית, בימי תלמי המלך, והחושך בא לעולם".
התבטאות נוספת על יום (סיום) תרגום התורה, שהוא "קשה כיום שנעשה בו העגל".

ואכן, הנוצרים הראשונים הסתמכו על תרגום זה בבואם לפרש את כתבי הקודש היהודיים עפ"י הבנתם ומגמתם.

תרגום התורה לשפה אחרת, מביא גם לאובדן המשמעויות השונות הרמוזות ברבדי השפה העברית. איזו משמעות נשאר לשם "אדם" שבא מהאדמה? או ל"חווה" שהייתה אם כל חי?
לא חסרות דוגמאות כאלו. תוכלו גם להיווכח בכך, בקריאת סדרת הפוסטים "רגע של עברית" בבלוג זה.  

דוגמא לשינויים שביצעו הזקנים

כמצוין, באופן מפליא, אותם השינויים נערכו באופן זהה, אך בנפרד, ע"י כל אחד מתוך 72 הזקנים.
סך השינויים הוא 13. להלן כמה דוגמאות:

1. בעניין הפסוק שהובא בכותרת הפוסט, הבינו המתרגמים שאם יתרגמו עפ"י הנוסח המקורי,  "וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחוּ לָהֶם וְלַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לַיָּרֵחַ אוֹ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי", עלול תלמי להתנצח ולטעון כי אלקי ישראל מודה שהוא לא ציווה על יצירת השמש והירח, וכי הם נוצרו מעצמם.
   לכו, הוסיפו המתרגמים את המילה "לעבדם".
   כך תובן המשמעות הנכונה, לפיה, ה' מזהיר מעבודה לשמש ולירח שהוא לא ציווה לעובדם.
2. שינוי נוסף, בוצע כבר בפסוק הראשון שבתורה.
   במקום לכתוב (ביוונית) את המילים "בראשית ברא אלוקים" כפי שהן, ולהסתכן בפירוש מוטעה מצד המלך, על פיו יֶשְׁנָהּ כביכול ישות עוצמתית בשם "בראשית", אשר יצרה את אלקים, שינו וכתבו "אלקים ברא בראשית את השמים" וכו'.
3. בסיפור בריאת העולם, בוצעו שינויים נוספים.
   כמו לתרגם את מה שאמר ה' "נעשה אדם" (בלשון רבים), למילים "אעשה אדם" (בלשון יחיד), כדי למנוע את הטענה שיש יותר מא-ל אחד.
4. שינוי אחר נעשה מפני החשש מפגיעה בכבוד המלך.
   בבואם לתרגם את הארנבת, הרשומה עם החיות הטמאות, החליטו לכתוב "את צעירת הרגליים", וזאת בגלל ששמה של המלכה, היה ארנבת...
   הביטוי צעירת הרגלים מתאר את הארנבת, שידיה קצרות וקטנות מרגליה (רש"י).