כי תבוא: אסור להקל ראש

עַם אחד - רוצה ראש אחד", או "מי פה נפל על הראש

וּנְתָנְךָ ה' לְרֹאשׁ

כֻּלָּם אוֹמְרִים,

"הִתְרַעְנוּ מֵרֹאשׁ".

כֻּלָּם מַאֲשִׁימִים,

"הַדָּג מַסְרִיחַ מֵהָרֹאשׁ".

כֻּלָּם טוֹעֲנִים שֶׁהוּא מָעַד,

רֹאשׁ הַשַּׁבָּ"כּ ו/אוֹ הרמס"ד.

והח"כים וְהַשָּׂרִים, וְיוֹשֵׁב הָרֹאשׁ,

וּבְעֶצֶם, כָּל מִי שֶׁעוֹמֵד בָּרֹאשׁ.

"זוֹ הַהֲפִיכָה הַמִּשְׁפָּטִית",

צָעַק רֹאשׁ הָאוֹפּוֹזִצְיָה.

"וְגַם הַהִשְׁתַּמְּטוּת הַחֲרֵדִית",

- תָּפַס לוֹ פּוֹזִיצְיָה.

וּבַל נִשְׁכַּח אֶת הַנִּבְחָר, שֶׁאָמַר,

24 שָׁעוֹת - וְלֹא יִשָּׁאֵר מֵהֶם דָּבָר.

תֵּכֶף אֲנִי תּוֹפֵס אֶת הָנִיָה וְסִינְוַאר,

הָעִקָּר, שֶׁתַּצְבִּיעוּ עֲבוּרִי כְּבָר...

זוֹ הַכַּלְכָּלָה, טֶמְבֶּל,

וְגַם הֶרְכֵּב הָאַסְמְבֶּל.

וְהַבַּנְקִים הַגְּדוֹלִים, וְחֶבְרוֹת הַבִּטּוּחַ,

וַעֲיָרוֹת הַפִּתּוּחַ שֶׁטּוֹעֲנוֹת לְקִפּוּחַ.

לֹא נָכוֹן, זֶה כְּלֵי הַתִּקְשֹׁרֶת,

הֵם, שֶׁיָּצְאוּ מֵהַכֵּלִים.

וְגַם מִשְׂרַד הַמָּסֹרֶת,

שֶׁחָרַג מֵהַכְּלָלִים.

וְאוּלַי זֶה בִּכְלָל מִשְׂרַד הַבְּרִיאוּת?

שֶׁמְּשַׁדֵּר רְפִיסוּת וְלֹא לוֹקֵחַ אַחְרָיוּת.

אוֹ שֶׁמָּא הַמִּשְׂרָד לְחֹסֶן לְאֻמִּי?

שֶׁהוּקַם בְּהֶסְכֵּם קוֹאַלִצְיוֹנִי.

בְּעֶצֶם, יֵשׁ הַרְבֵּה אִישִׁים,

וְאִינְפְלַצְיָה שֶׁל מְמֻנִּים וְרָאשִׁים.

וְאִרְגּוּנֵי נָשִׁים וּמִתְנַגְּדֵי כִּבּוּשִׁים,

הָעִקָּר שֶׁיֵּשׁ אֶת מִי לְהַאֲשִׁים...

אֲבָל הָאֱמֶת,

יוֹתֵר פְּשׁוּטָה.

וְהִיא צוֹעֶקֶת,

עַד שֶׁיִּשָּׁמַע קוֹלָהּ:

כֻּלָּנוּ אֲשֵׁמִים,

וְעָלֵינוּ לְהַרְכִּין רֹאשׁ.

עַל רִיב מַר בֵּין אַחִים,

מַר כְּלַעֲנָה וּמֵי רוֹשׁ.

וְרֶגַע לִפְנֵי שֶׁהַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה,

מְמַשְׁמֶשֶׁת, בָּאָה וּקְרֵבָה.

נַעֲרֹךְ חֶשְׁבּוֹן נַפְשֵׁנוּ פְּנִימָה,

וְרַק אָז תָּבוֹא לָנוּ הָרְוָחָה.

לֹא יִפְּלוּ עוֹד בְּעָרֵינוּ דְּלֵקוֹת,

לֹא נֵדַע עוֹד רָאשֵׁי תֵּבוֹת.

נ"ט וכתב"ם, וּשְׁאָר רָעוֹת חוֹלוֹת,

כִּי רַק לֶאֱלֹקִים עֵינֵינוּ תְּלוּיוֹת.