בראשית: למי עושים המלאכים טובה?

האם עלינו לכבד ולעבוד את השליחים?

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד

את המלאכים ברא ה' רק ביום השני לבריאה (רש"י).

שאל המגיד מדובנא

מאחר שכל השפע האלוקי מגיע אלינו דרך המלאכים, אולי נכון שנכבד אותם? הרי הם ה"שליחים" שמעבירים לנו את השפע.

וענה

• אצל מלך בשר ודם - השרים באמת חשובים.
  הוא לא יכול לנהל מדינה בלעדיהם, ולכן גם להם מגיע חלק מהכבוד.

• אבל הקב"ה - אינו זקוק כלל למלאכים.
  הוא ברא אותם, אבל גם בלעדיהם - היה יכול להנהיג את העולם בשלמות. לכן אין שום טעם לחלוק להם כבוד מיוחד.

המלאכים הם כמו צינורות שמעבירים את השפע. הם עצמם "טועמים" ראשונים ומקבלים לעצמם את המובחר, ורק אחר כך עובר השארית למטה - כדי שתהיה ראויה ומותאמת לנו. אבל זה לא הופך אותם למקור השפע, אלא רק ל"מעבירים".

המשל

אדם עושה סעודה, ומגיש את הקערה תחילה לראשי הסועדים, ואחריהם לכל שאר האורחים. האחרון - שהוא עיוור - חשב שהשכן שנתן לו את הקערה היטיב עמו. אמרו לו: אל תטעה! כולם אוכלים משל בעל הבית. זה לא השכן נתן לך - אלא בעל הבית הוא שדאג לך.

הנמשל

כך גם אנחנו: לא למלאכים עלינו להודות, אלא רק לבורא.
כי הם עצמם נהנים מהשפע תחילה, ואילו מה שהגיע אלינו - איננו שלהם אלא של הקב"ה.