ויקרא: למי באמת מיועדת הקריאה?

קריאה של קול או הזמנה?

וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר

כתב רש"י:

"לְכָל דִּבְּרוֹת וּלְכָל אֲמִירוֹת וּלְכָל צִוּוּיִים קָדְמָה קְרִיאָה, לְשׁוֹן חִבָּה" ... "הַקּוֹל הוֹלֵךְ וּמַגִּיעַ לְאָזְנָיו וְכָל יִשְֹרָאֵל לֹא שׁוֹמְעִין".

מניין לרש"י שבדרך נס לא שמעו כולם את הקריאה? 
- משילוב שני הַהֶגֵּדִים:

1. מקור הקריאה - מאהל מועד - כלומר ממקום שאינו בהכרח סמוך למקום עמידתו של משה.

1. נמען הקריאה - אל משה - כלומר בפרטות ובאופן ספציפי.

אבל, מאחר שהמילה 'קריאה' מתפרשת גם כהזמנה, מנין לנו שהייתה כאן קריאה קולית? אולי כוונת הכתוב לומר שה' הזמין את משה - ואין קול ואין נס של שמיעה פרטית?

תשובה:

יש הבדל בין "קריאה אל" ל"קריאה ל".

• "קריאה אל" = השמעת קול לאוזני שומע/ים ספציפי/ים.
  כגון:
• "ויקרא ה' אלקים אל האדם" (בראשית ג, ט)
• "ויקרא מלאך אלקים אל הגר מן השמים" (בראשית כ"א, י"ז)
• "ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים ויאמר אברהם אברהם (בראשית כ"ב, י"א)
• "ויקרא אליו אלקים מתוך הסנה (שמות ג, ד)
• "ויעמד ויקרא אל מערכֹת ישראל" (שמואל א, י"ז ח)

• "קריאה ל" = זימון/כינוס לפעולה או פגישה.
  כגון:
• "ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי (בראשית י"ב, י"ח)
• "וישכם אבימלך בבקר ויקרא לכל עבדיו (בראשית כ, ח)
• "וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה (בראשית ל"א, ד)
• "ויבא משה ויקרא לזקני העם" (שמות י"ט, ז)
• "ויזבח שור וּמְרִיא וצאן לָרֹב ויקרא לכל בני המלך" (מלכים א, א, י"ט)

אמור מעתה, הקריאה שבפסוק "ויקרא אל משה" אינה קריאה של זימון, אלא קריאה של קול;
וכיוון שהקול יוצא מן המשכן, ואף על פי כן הכתוב מדגיש אל משה - בהכרח שרק הוא שמע, ובדרך נס.