פגישת הרשב"א ובנו.
"עוֹד יוֹסֵף חַי"
לְרַבִּי שְׁלֹמֹה בֶּן אַבְרָהָם אַדֶּרֶת (הָרַשְׁבָּ"א), הָיָה בֵּן קָטָן.
הַיֶּלֶד הַקָּט, הָיָה נוֹהֵג לָלֶכֶת לְבַדּוֹ מִדֵּי יוֹם לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וּבְדַרְכּוֹ הָיָה חוֹלֵף עַל פִּתְחָהּ שֶׁל כְּנֵסִיָּה.
רָאָה כֹּמֶר הַכְּנֵסִיָּה אֶת הַיֶּלֶד הַחִנָּנִי וְהוּא מָצָא חֵן בְּעֵינָיו.
וַיְהִי הַיּוֹם, וְיַחְטֹף הַכֹּמֶר אֶת הַיֶּלֶד, וַיּוֹצִיאוֹ מֵהָעִיר בַּרְצְלוֹנָה, וַיוֹלִיכוֹ אֵצֶל עִיר אַחֶרֶת רְחוֹקָה, וַיְלַמְּדוֹ שָׁם אֶת חָכְמוֹת הַמַּדָּעִים וְהַדָּת הַנּוֹצְרִית, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה הַיֶּלֶד הֶגְמוֹן נוֹצְרִי.
בַּחֲלֹף הַיָּמִים, עָלָה מִגְּדֻלָה לִגְדֻלָּה, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה אַפִּיפְיוֹר.
הַכֹּמֶר, לֹא גִּלָּה לוֹ מֵעוֹלָם אֶת סוֹד מוֹצָאוֹ הַיְּהוּדִי, וְכַאֲשֶׁר הַנַּעַר הָיָה מַפְצִיר לְגַלּוֹת לוֹ אוֹדוֹת מִשְׁפַּחְתּוֹ, הָיָה מֵשִׁיב לוֹ בְּאֹפֶן עָמוּם, כִּי הוּא הַנִּצּוֹל הַיָּחִיד מְרִיב דָּמִים שֶׁהָיָה לְמִשְׁפַּחְתּוֹ עִם בְּנֵי מִשְׁפָּחָה אַחֶרֶת
לְיָמִים, הֻזְקְקוּ בְּנֵי קְהִלַּת בַּרְצְלוֹנָה לַעֲרֹךְ שְׁתַדְּלָנוּת אֵצֶל הָאַפִּיפְיוֹר, וְהֶעֱמִידוּ אֶת הָרַשְׁבָּ"א בְּרֹאשׁ הַמִּשְׁלַחַת.
וַיְהִי בִּרְאוֹת הָרַשְׁבָּ"א אֶת הָאַפִּיפְיוֹר, רָאָה עַל פָּנָיו שׁוּמָה - כְּמוֹ זוֹ שֶׁהָיְתָה לִבְנוֹ הָאָבוּד.
וְלֹא יָכוֹל הָיָה לְהִתְאַפֵּק, עַד כִּי הִתְחִיל לִבְכּוֹת.
לֹא שֶׁהִכִּיר בּוֹ שֶׁהוּא בְּנוֹ, אֶלָּא שֶׁחָשַׁב בְּלִבּוֹ 'זֶה הַסִּימָן הָיָה לִבְנִי, אֲשֶׁר נִגְנַב מִמֶּנִּי'. וְהוּא הָיָה סָבוּר שֶׁבְּנוֹ כְּבָר הָיָה מֵתבְּסִיּוּם הַפְּגִישָׁה שְׁאָלוֹ הָאַפִּיפְיוֹר מַדּוּעַ בָּכָה? וְהֵשִׁיבוֹ כִּי עַל שֶׁנִּזְכַּר בִּבְנוֹ הָאָבוּד.
אָמַר לוֹ הָאַפִּיפְיוֹר לָשׁוּב אֵלָיו לְמָחֳרָת, וְשָׁלְחוֹ לְאַכְסַנְיָיתוֹ.
וַבַּלַּיְלָה, זִמֵּן הָאַפִּיפְיוֹר אֵלָיו אֶת הַכֹּמֶר, וְדָרַשׁ מִמֶּנּוּ לְגַלּוֹת לוֹ אֶת מוֹצָאוֹ, וְגַם אִיֵּם עָלָיו בְּיִסּוּרִים קָשִׁים, עַד שֶׁהַלָּה נֶאֱלַץ לְהוֹדוֹת בְּפָנָיו כִּי מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים הוּא, וְשֵׁם אָבִיו שְׁלֹמֹה, וּמְקוֹרוֹ מִמִּשְׁפָּחָה יְהוּדִית מֵהָעִיר בַּרְצְלוֹנָה, וְכִי הוּא חֲטָפוֹ בְּיַלְדוּתוֹ.
וְאַחֲרֵי כֵּן שָׂם אֶת הַכֹּמֶר בְּמִשְׁמַר, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָרָגוֹ לְבַל יִוָּדַע הַדָּבָר
שָׁאַל אוֹתוֹ הָאַפִּיפְיוֹר לִשְׁמוֹ וְלִמְגוּרָיו, וְהֵבִין שֶׁזֶּהוּ אָבִיו.
וַיִּפֹּל לִפְנֵי רַגְלָיו וְיֵבְךְּ וַיֹּאמֶר לוֹ 'אֲנִי בִּנְךָ וְאַתָּה אָבִי', וְיִשְּׂאוּ שְׁנֵיהֶם אֶת קוֹלָם וְיִבְכּוּ
שָׁאַל אוֹתוֹ הָאַפִּיפְיוֹר, אוֹדוֹת עִקְּרֵי הָאֱמוּנָה הַיְּהוּדִית וְעַל הָאֱמוּנָה הַנּוֹצְרִית, וִיפָרֵשׁ לוֹ.
וּמִתּוֹךְ שֶׁחָכָם גָּדוֹל הָיָה הַבֵּן, הֵבִין בְּדַּעְתּוֹ כִּי הַיַּהֲדוּת אֱמֶת וְהַנַּצְרוּת הֶבֶל.
אָז, שָׁאַל אֶת אָבִיו לָאֹפֶן שֶׁבּוֹ יוּכַל לְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹ אֲשֶׁר חָטְאָה.
עָנָה לוֹ אָבִיו:
בְּנִי, אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי עַד הֵנָּה קִיַּמְתָּ וְרוֹמַמְתָּ אֶת אֱמוּנָתָם לְעֵין כֹּל. וּמֵעַתָּה תִּצְטָרֵךְ לַעֲשׂוֹת אֶת הַהֶפֶךְ, וַתִּשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה' וּצְדָקָה מֵאֱלֹקֵי יִשְׁעוֹ
אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הִמְתִּין הָאַפִּיפְיוֹר חֲצִי שָׁנָה - כְּדֵי שֶׁיּוּכַל אָבִיו לַחְזֹר לְבֵיתוֹ, וּדָבָר פְּגִישָׁתָם יִשָּׁכַח מִלֵּב, וְזֹאת כְּדֵי לִמְנֹעַ סַכָּנָה מֵאָבִיו וּמִשְּׁאָר הַיְּהוּדִים.
וְאַחֲרֵי כֵּן, צִוָּה לְהַקְהִיל אֶת כָּל הָעָם הַנּוֹצְרִים אֶל רְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, וּלְהַדְלִיק כִּבְשַׁן אֵשׁ גָּדוֹל.
וְעָמַד וְדָרַשׁ בְּחָכְמָתוֹ, וְהִרְחִיב לְדַבֵּר נֶגֶד דָּתָם, וּבְסוֹף דְּבָרָיו אָמַר:
וַאֲנִי בְּסִבַּת הֱיוֹתִי מְחַזֵּק אֶת אֱמוּנַתְכֶם וְדַתְכֶם בַּיָּמִים שֶׁעָבְרוּ, לָכֵן אֲנִי דָּן אֶת עַצְמִי כָּעֵת לִשְׂרֵפָה
וְהִפִּיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ, וְנִשְׂרַף.