רֶגַע של עברית (וישב) - עַל מִכְסֶה וּמַחֲסֶה

 

גרסאות כיסוי

"מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ"

📦כִּסּוּי הנו הסתרה והעלמה באמצעות חיפוי או ציפוי.

💊כְּמוּסָה היא תרופה עטופה (בג'לטין). סוד כָּמוּס הוא סוד נעלם.

👔הַכְּסוּת וְהַכֶּסֶת מסתירות את גופנו, עוטפות אותו ומעניקות לנו מַחֲסֶה.
כה אמר ישעיה הנביא: "וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר".

👛את שטרות הכסף, מטמינים אנו בַּכִּיס (בגד/ארנק).

🦅כּוֹס הוא עוף לילה דורס המוזכר בתורה.
כך כתב עליו אבן עזרא: "ויש אומרים שהוא נִכְסֶה מעין אדם על כן ישכון במקום שאין שם יישוב".

🚗מוּסָךְ הוא מקום בו מתקנים מכוניות, אבל במקור הוא מבטא חניה מקורה וּמְכֻסָּה.

🖥️מָסָךְ, נועד לשימושים מנוגדים:
מחד, לחציצה, מִסּוּךְ והסתרה - כגון באמצעות וילון/פרגוד.
מאידך, לצפייה והבטה - כגון מסך המחשב.

🔎השם 'יִסְכָּה' (שמה הנוסף של שרה אמנו) נגזר מכך שהכול היו סוֹכִים (מביטים) ביופייה.
אגב, זה גם מקור המילה 'זכוכית' (בחילוף ז-ס כמו עלז/עלס). שקיפותה מאפשרת לִסְכּוֹת בעדה.

🌯כִּיסָנִים הם מאכלים העטופים וּמְכֻסִּים בבצק.

🪔סִכָּה היא מריחה/כִּסּוּי של הגוף בשמן (כסה-סכה בשיכול אותיות).
זאב וילנאי (גיאוגרף והיסטוריון) סבור, כי זהו מקור שם העיר סַחְ'נִין (בלשון חז"ל סִכְנִין). 
עפ"י השערתו, תושבי האזור היו רגילים למשוח וְלָסוּךְ את גופם בשמן הרב שבאזורם.

👁️‍🗨️כאשר רוצים להסתיר או להעלים מידע - נוקטים באמצעי הַסָּחָה או בְּתַכְסִיס (תחבולה).

✒️ומה באשר למילה קֶסֶת? האם היא מאותה משפחה?
ובכן כן!
על הביטוי "קסת סופר" ביחזקאל, כתב רש"י: "פִּנְקָס - הֵם לוּחוֹת שֶׁמְּחֻפִּין (מְכֻסִּים) בְּשַׁעֲוָה, וְחוֹרְתִין (חורטים) בָּם בָּעַט".