משלי המגיד מדובנא (וישב) - המדד הנכון לציור אותנטי

 

טוב מכדי להיות אֲמִתִּי.

"וְהָעוֹף אֹכֵל אֹתָם מִן הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי"

את חלומו של שר המשקים - פתר יוסף לטובה.
ברם, את של שר האופים - פתר לרעה.

מהו המוטיב החלומי המבשר על הרעה המתרגשת לבוא?

סיפר המגיד מדובנא:

משל

למלך שהכריז על תחרות ציור בממלכתו.
מכל קצות הארץ התקבצו ציירים רבים והציגו את ציוריהם הנפלאים.
אחד מהציורים בלט במיוחד.
היה זה ציור של אדם הנושא בידו סל פירות.
צבעי הפירות היו כה "חיים" ומדויקים, עד כי להפתעת מבקרי התערוכה, ציפור שנכנסה לחלל התערוכה ניסתה לנקר מהפירות.
אין ספק - אמרו המבקרים איש לרעהו - זהו הציור המושלם מבין כולם!
לא כך הדבר - ענה אוֹצֵר התערוכה.
דווקא העובדה שהציפור לא התייראה מהאדם המצויר, מעידה שהציור אינו אמתי.
האיש היה נראה בעיניה כחסר רוח חיים, ולכן לא חששה מלהתקרב אליו.

נמשל

שר האופים חלם כי הוא נושא סלי מאפה על ראשו, וכי העוף מנקר מהם.
עובדה זו כשלעצמה - מרמזת כי רוח החיים סרה ממנו...

(מעובד עפ"י משלי המגיד מדובנא)