וישלח: תרופה נגד דעות קדומות

לכוונן את כף המאזניים

וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו

פַּעַם, שָׁאַל שׁוֹפֵט נָכְרִי אֶת אֶחָד מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל:
מֵאַחַר שֶׁתּוֹרַתְכֶם אוֹסֶרֶת עַל מַתַּן שֹׁחַד, הָכֵיצַד זֶה שֶׁאַתֶּם נוֹהֲגִים לָתֵת שֹׁחַד לְשׁוֹפֵט גּוֹי?

עָנָה לוֹ:
דַּיָּן יְהוּדִי, מַבִּיט בְּאֹפֶן שָׁוֶה וּמְאֻזָּן עַל שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּאִים לָדוּן לְפָנָיו, וְלָכֵן בָּרוּר שֶׁמַּתַּן שֹׁחַד עַל יְדֵי אֶחָד מֵהַצְּדָדִים - יַטֶּה אֶת לֵב הַדַּיָּן לְטוֹבָתוֹ, וְהַדָּבָר נֶאֱסַר.
אֲבָל, בְּבוֹא יְהוּדִי עִם בַּעַל דִּינוֹ הַנָּכְרִי לִפְנֵי שׁוֹפֵט גּוֹי, מֻטֶּה לֵב הַשּׁוֹפֵט מִלְּכַתְּחִלָּה כְּנֶגֶד הַיְּהוּדִי, וְהוּא מְחַפֵּשׂ קֹדֶם אֶת מִגְרְעוֹתָיו - הֲרֵי שֶׁמַּתַּן הַשֹּׁחַד, רַק מַשְׁוֶה אֶת הַכַּף, הַנּוֹטָה מִלְּכַתְּחִלָּה כְּנֶגֶד הַיְּהוּדִי.
רַק בְּאֹפֶן כָּזֶה, יֵשׁ סִכּוּי שֶׁהָאֱמֶת תֵּצֵא לָאוֹר...