ויקהל: ראיון עם מנהלת מתנדבים

איך מקהילים לבבות: על משמעות, שייכות והכוח האנושי שמחזיק קהילה

וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה

נעים להכיר

שמי רוני ברק, בת 44, מנהלת מתנדבים בארגון קהילתי גדול.
כבר חמש־עשרה שנה שאני חיה בין אנשים שבוחרים לתת מזמנם — מרצונם —
ומתוך כך נולדות קהילות של ממש.
התפקיד שלי הוא פשוט: לשמור שהלבבות יישארו נדיבים.

אבל מאחורי הפשטות הזו מסתתר עולם שלם של פסיכולוגיה, רגש וניהול עדין.

איך הגעת לעולם ההתנדבות?

התחלתי בליווי מתנדבים בבית חולים.
חשבתי שזה יהיה משהו קטן “על הדרך”, אבל מהר מאוד שמתי לב שמה שמתרחש סביבי הוא לא רק נתינה — זו תנועה אנושית שלמה.
ראיתי אנשים שפעם היו בודדים, ודרך ההתנדבות הפכו להיות חלק מקהילה.

בנקודה הזאת הבנתי שזה לא תחביב — זה מקצוע.

מה בעצם עושה מנהלת מתנדבים?

הרבה חושבים שאני “מגייסת אנשים”, אבל זה החלק הכי קטן בעבודה.
התפקיד האמיתי הוא:

• להבין מה מניע כל אדם

• ליצור מסגרת שבה הוא מרגיש משמעות

• לוודא שלא משתיקים אף לב נדיב

• לבנות משימות שיש להן התחלה, אמצע וסוף

• ולראות מראש איפה מישהו יישבר — לפני שזה קורה

ניהול מתנדבים הוא אמנות של תיאום ציפיות, הקשבה, ויצירת תחושת שייכות.

למה בעצם אנשים מתנדבים?

זו שאלה שאני נשאלת כל הזמן —
והתשובה לעולם אינה “כי הם טובים”.

המחקר מדבר על חמישה מניעים, שלרוב פועלים יחד:

1. רצון לעזור — כן, אבל לא לבד.

2. חיפוש משמעות — “אני רוצה להשפיע.”

3. שייכות — אנשים רוצים להיות חלק ממשהו.

4. סקרנות — לנסות תחום חדש או תפקיד חדש.

5. זהות — התנדבות מעצבת מי שאנחנו.

כשאתה מבין את המניע — אתה יודע איך לבנות קשר אמיתי.

מה הדבר שהכי “הורג” התנדבות?

שלושה דברים, והם קורים הרבה יותר ממה שחושבים:

• חוסר בהירות — “מה מצופה ממני?”

• חוסר משמעות — “מה אני תורם פה?”

• תחושת מיותרות — אדם שמתנדב ורואה שאין צורך בו — לא יחזור.

וזה קורה גם בארגונים מסודרים מאוד.
לפעמים אדם עוזב לא כי קשה לו — אלא כי הוא מרגיש שאין לו מקום.

איך יוצרים תחושת שייכות אמיתית?

יש כלל פשוט:
אנשים לא מתחברים למשימה — הם מתחברים זה לזה.

לכן אני דואגת:

• לחיבורים חברתיים

• לרגעים משותפים מחוץ למשימה

• לצוות שמכיר פנים ושמות

• למרחב שבו מותר לדבר, לא רק לעשות

קהילה נבנית מיחסים — לא מאקסלים.

מה גורם למתנדבים להישאר לאורך שנים?

ארבעה דברים:

1. גבולות ברורים
כשאדם יודע מה הוא עושה, ולכמה זמן — הוא מרגיש בטוח.

2. ניצחון מהיר
אין דבר שמרומם אדם כמו הישג קטן.

3. קהילה
אנשים חוזרים למקום שבו מישהו מחכה להם.

4. בדיקת דופק, לא נוכחות
השאלה הכי חשובה היא:
“איך היה לך היום?”

דווקא ההתנדבות — שהיא “חופשית” — צריכה מסגרת.

משימה שאפשר להצליח בה כבר בפעמים הראשונות.

לא “מגיע–עוזב”.

אני לא בודקת מי הגיע — אני בודקת איך הוא מרגיש.

סיפור מרגש מהעבודה?

הייתה מתנדבת בת 72, שבאה “לעזור שעתיים בשבוע”.
אחרי חודש ראיתי שהיא מגיעה ארבע פעמים בשבוע.
שאלתי אותה: “לא כבד לך?”
והיא ענתה: “פה זה המקום היחיד שבו צריכים אותי באמת.”

היא לימדה אותי שההתנדבות אינה נתינה —
היא הכרה בקיום של אדם.

מה למדת על קהילה?

שקהילה איננה “קהל”.
קהל הוא אוסף גופים;
קהילה היא אוסף לבבות.

קהילה נוצרת כשמישהו מרגיש שמותר לו להגיע —
ושמישהו שם ירגיש בחסרונו אם לא יבוא.

זה הווריד של פרשת ויקהל:
מקום שבו אנשים מביאים את מה שיש להם — ונעשית מלאכה משותפת.

איך את קוראת את הפסוק “וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה”?

מבחינתי זה פסוק על מנהיגות רכה.
משה לא כופה. הוא לא צועק.
הוא מקהיל — יוצר מרחב שבו אנשים רוצים להתכנס.

התנדבות איננה כפייה אלא הזמנה.
כשמנהיג מזמין — אנשים באים.

ספרי על תחומי התנדבות מעניינים ולא שגרתיים

רוני מחייכת:
“אנשים חושבים על התנדבות בתבניות קבועות — חלוקת מזון, ביקור חולים, ליווי ילדים.
כולם חשובים מאוד, אבל היום יש עשרות תחומים שלא דמיינת:

• תיעוד סיפורי חיים – מתנדבים שמקליטים זקנים ומייצרים להם ספר או קובץ משפחתי.

• סיוע דיגיטלי – עזרה לקשישים בהפעלת סמארטפון או קופת חולים.

• ליווי חולים בבדיקה ראשונה – נוכחות אנושית ברגע המלחיץ ביותר.

• תמיכה טכנית במרכזי תרבות קטנים – מחשבים, הקרנות, ציוד.

• מועדוני תחביבים לקהילה – צילום, ציור, ריצה, שחמט.

• התנדבות מרחוק – קריאה לילדים בזום, תרגום, עריכה.

היופי הוא שהעולם נפתח.
כמעט כל כישרון — יכול להפוך להתנדבות משמעותית.”

מילים וביטויים מהתחום

👥 התנדבות מבוססת-מניע – התאמת משימה לרצון ולזהות של האדם.
🧩 תפקיד בעל גבולות – משימה ברורה שמגינה על מתנדב משחיקה.
🔄 מחזור התנדבות – המהלך שהמתנדב עובר: גיוס, חיבור, שימור ולעיתים פרידה.
💬 שיחת דופק – שיחה קצרה שמוודאת איך אדם מרגיש, לא רק מה עשה.
🤝 קהילה תומכת – מבנה שבו מתנדבים תומכים זה בזה ולא רק בארגון.

שאלות מקוראים 📬

🟢 ליאן מתל אביב שואלת:
מה הדבר הכי חשוב כשמצטרפים להתנדבות חדשה?
תשובה: להבין מה באמת גורם לך לרצות לבוא — כדי לבחור תפקיד שמתאים למניע האישי שלך.

🟢 מיכאל מרמת גן שואל:
איך יודעים לתת מתנה למתנדבים בלי שירגיש “הנהלה–עובד”?
תשובה: מתנה טובה היא הוקרה אישית — לא סכום ולא גודל. משפט נכון שווה יותר מחפץ.

🟢 דניאל מחיפה שואל:
מה עושים כשמתנדב טוב נשחק?
תשובה: מפחיתים עומס, משנים תפקיד, או נותנים הפסקה. שימור מתנדבים הוא רגישות — לא החזקה בכוח.

🟢 שירה ממודיעין שואלת:
אני רוצה להתנדב, ובדקתי באתרי התנדבות שונים אבל לא התחברתי לכלום. מה עושים?
תשובה: “זה קורה להרבה אנשים — וזה לא אומר שהתנדבות ‘לא בשבילך’.
הטעות הגדולה היא להתחיל מהשאלה ‘איפה צריך עזרה?’.
צריך להתחיל מהשאלה: ‘מה מדליק אותי?’

שלושה צעדים שעובדים כמעט תמיד:

1. לבחור נושא (קשישים? תרבות? סביבה?) ולא תפקיד.

2. לבחור סגנון (עבודה בצוות או לבד? שבועי או גמיש?)

3. להגיע למפגש ניסיון אחד — זה משנה הכול.

ברגע שמשהו מזיז לך בפנים — ההתנדבות הופכת טבעית.”

🟢 יואב מבאר שבע שואל:
האם קרה שאי־פעם דחית מתנדב?
תשובה: “כן. לפעמים אדם מגיע עם רצון גדול, אבל התפקיד פשוט לא מתאים לו — והוא עלול להישחק או להיכשל. במצבים כאלה אני אומרת ‘לא’ בעדינות: ‘אני רואה את הרצון, אבל התפקיד הזה לא ישרת אותך כרגע.’
ואז מציעה תפקיד אחר שמתאים יותר.
רוב האנשים מבינים — כי זה ‘לא’ ששומר עליהם, לא דוחה אותם.”

לסיום, מה למדת מהעבודה הזו על החיים?

רוני מחייכת:
“שאנשים רוצים לתת הרבה יותר ממה שחושבים —
הם רק צריכים שמישהו יראה אותם.
התנדבות היא לא פעולה, היא מפגש.

כשאנשים נפגשים באמת —
אז נבנית קהילה. זה כל הסיפור של ויקהל.”

📅 בשבוע הבא במדור

“אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן…” – אבל פקודי המשכן אינם רק ספירה.
הם משרטטים מערכת של אחריות, הרשאות ותחומי סמכות:
מי נכנס, מי ניגש, מי יודע — ולמי אסור לדעת.

בדיוק כך נראות גם מערכות המידע של היום.

ראיון מיוחד עם מנהל מערכות מידע (CIO),
על העולם הסמוי שמאחורי הכפתורים:
איך מחליטים מי רואה איזה מידע,
מה עושה מנהל כששכבת הגנה אחת קורסת,
למה “שקיפות מלאה” מסוכנת יותר משנדמה,
ומה אפשר ללמוד מהרשאות של בני אהרן —
על אבטחת נתונים בארגונים מודרניים.

איך נראית תקלה שקטה שיכולה לשתק ארגון שלם?
מהי “זכות גישה” בעולם דיגיטלי?

וכיצד משמרים אמון כשהכול מתועד — אבל לא הכול גלוי?

רוצים לשאול אותו משהו? שלחו ל־ parasha.week@gmail.com

🧠 חלק מהטקסט נערך בסיוע כלי כתיבה מבוסס בינה מלאכותית. אם נפלה טעות – זה כנראה הוא, לא המרואיין.