הסדנא (בא) - לא מצליחים לכסות את המינוס?

תינוק מכוסה

כיסויים וסיכויים

"וְכִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ"


כָּל סִיר,
זָקוּק לְמִכְסֵה.
שֶׁבְּיוֹם סַגְרִיר,
יִתֵּן לוֹ מַחֲסֶה. 

כָל בְּנֵי הָאָדָם,
רוֹצִים לְכַסּוֹת.
כְּכָל הָאֶפְשָׁר,
בִּמְיֻחָד עֲקֵבוֹת. 

רוֹכְשִׁים הֵם בִּמְיֻחָד,
כִּסּוּי בִּטּוּחִי.
וְהַכִּסּוּי לַנַּיָּד,
מַמָּשׁ שִׁמּוּשִׁי. 

הַגָּאִים וַאֲסָלוֹת,
וְגַם קַרְשֵׁי גִּהוּץ.
בִּיּוּבִים וּמִטּוֹת,
בַּבַּיִת וּמִחוּץ. 

שֶׁלֹּא יִתְכַּסּוּ בְּאָבָק,
אוֹ חָלִילָה בִּכְתָמִים.
שֶׁיִּהְיֶה כִּסּוּי בַּבַּנְק,
לְצֵ'קִים חֲתוּמִים. 

אֲנָשִׁים שֶׁשָּׁבִים,
מְכַסִּים קַעֲקוּעַ.
וּנְשׁוֹת הַשָּׁלִים,
בְּשָׁחֹר צָנוּעַ.
 
עוֹטְפוֹת הֵן קָדְקוֹד,
מְכַסּוֹת גַּם עֵינַיִם.
מַרְבּוֹת לִשְׁקֹד,
לְהַסְתִּיר שׁוּלַיִם.

בַּשּׁוּק, מוֹכְרִים בְּזוֹל,
רַק לְכִסּוּי הוֹצָאוֹת.
וּמִבְצְעֵי הַמַּרְכּוֹל,
מְבִיאִים תּוֹצָאוֹת.

עַלְמָה צְעִירָה,
תְּכַסֶּה הַחַצְ'קוּן.
בְּשִׁכְבָה עָבָה,
תְּטַיֵּחַ כָּל כִּוּוּן.

הַקַּצָּבִים מוֹכְרִים,
בָּשָׂר מִסְפַּר שֶׁבַע.
אוֹתוֹ הֵם מְכַנִּים,
'מִכְסֵה הַצֶּלַע'. 

עַל כָּל הַפְּשָׁעִים,
תְּכַסֶּה הָאַהֲבָה.
וְכֻלָּם מְבַקְּשִׁים,
הַגְדָּלַת מִכְסַת מַחֲלָה.

וּמַדְבֵּקוֹת גְּדוֹלוֹת,
בִּכְתָב בָּרוּר.
לְכַסּוֹת - אוֹסְרוֹת,
פִּתְחֵי אִוְורוּר.

אַךְ נוֹתְרוּ שְׁאֵלוֹת,
שֶׁהֵן הָרוֹת גּוֹרָל.
וְאִם לִי - אֵין תְּשׁוּבוֹת,
אַפְנֶה אוֹתָן לַכְּלָל:

הַאִם בַּלֵּילוֹת
קַר לוֹ לַתֻּכִּי?
הַאִם לְכַסּוֹת
אֶת הַכֶּלֶב מוּקִי?

בְּרַם, מִכָּל הַסְּפֵקוֹת,
זֶהוּ הֲכִי חָמוּר:
הַאִם צָרִיךְ לְכַסּוֹת,
אֶת הַסַּלְמוֹן בַּתַּנּוּר?

ישראל וייס

חדש יותר ישן יותר