בשלח: פרעה לא ידע איזה אוצר איבד

✡️ הצו ממבצר אלהמברה (1492) – גירוש יהודי ספרד.
מקור: ויקיפדיה (נחלת הכלל)

לא רק גירוש ספרד - גם פרעה גירש את אוצרו

וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם

במילה 'וַיְהִי', טמונה קריאת הצער 'וַי'.

על כך כתב המדרש:

מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁמָּצָא צְרוֹר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַה בְּיָדוֹ.
אָמַר לְאֶחָד (שפגש) בַּדֶּרֶךְ: "רְצוֹנְךָ לִטֹּל (לקחת את) הַצְּרוֹר הַזֶּה שֶׁבְּיָדִי?"
אָמַר לוֹ: "לָמָּה לִי צְרוֹר שֶׁלְךָ?"
אָמַר לוֹ: "טֹל (קח) אוֹתָהּ, וְאֵינִי עוֹמֵד בְּפָנֶיךָ".
נְטָלָהּ הֵימֶנּוּ. 

כֵּיוָן שֶׁנִּכְנָס (כשנכנס המקבל) בַּמְדִינָה, יָשַׁב וְחָרַז (את המרגליות) הַגְּדוֹלוֹת לְעַצְמָן וְהַקְטַנּוֹת לְעַצְמָן וְהַבֵּינוֹנִיּוֹת לְעַצְמָן (והכין אותן למכירה).
נִכְנַס אוֹתוֹ (אדם) שֶׁמָּסַר לוֹ אֶת הַצְּרוֹר, בָּעִיר, וְרָאָה אֶת הָאִישׁ שֶׁנְּטָלוֹ הֵימֶנּוּ, שֶׁפְּתָחָן בַּחוּץ (לראווה), וְאָדָם (אחד) בָּא לִקַּח (לקנות) מִמֶּנּוּ, וְאָמַר לוֹ (האדם שבא לקנות) "(מרגלית) קְטַנָּה זוֹ - בְּכַמָּה?", אָמַר לוֹ (המוכר) "בְּמֵאָה רִבּוֹא", "וְהַגְּדוֹלָה בְּכַמָּה?", אָמַר לוֹ "בְּאֶלֶף רִבּוֹא", "וְהַבֵּינוֹנִיּוֹת בְּכַמָּה?", אָמַר לוֹ "בִּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת רִבּוֹא".

כֵּיוָן שֶׁרָאָה (השוטה שמסר את האוצר) כָּךְ, קָרַע בְּגָדָיו.
אָמַר: "כָּל הָעשֶׁר הַזֶּה בְּיָדִי הָיָה, וְחִנָּם הוֹצֵאתִי מִיָּדִי? אוֹי לוֹ לְאוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁכָּךְ הוֹצִיא מִיָּדוֹ".

כָּךְ הָיָה פַּרְעֹה.
הַצְּרוֹר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת - אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי".
הִתְחִיל צוֹוֵחַ (בלילה של מכת בכורות) "קוּמוּ צְאוּ".
הִתְחִיל משֶׁה מוֹנֶה אוֹתָן, שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף - חוּץ מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי שֶׁלֹא מָנָה אוֹתָן,
כְּשֶׁרָאָה פַּרְעֹה כָּל הָאֻכְלוּסִין (הרבים האלה), הִתְחִיל צוֹוֵחַ וַוי (אוי מה עשיתי).

(שמות רבה)