בית המדרש (בשלח) - פרעה לא ידע איזה אוצר איבד

  

צו גירוש יהודי ספרד משנת 1492 (ויקיפדיה)

גם סולטן האימפריה העות'מאנית
תמה על טיפשות המלך פרננדו
בגרשו את יהודי ספרד

"וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם"

במילה 'וַיְהִי', טמונה קריאת הצער 'וַי'.

על כך כתב המדרש:

מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁמָּצָא צְרוֹר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַה בְּיָדוֹ.
אָמַר לְאֶחָד (שפגש) בַּדֶּרֶךְ: "רְצוֹנְךָ לִטֹּל הַצְּרוֹר הַזֶּה שֶׁבְּיָדִי?"
אָמַר לוֹ: "לָמָּה לִי צְרוֹר שֶׁלְךָ?"
אָמַר לוֹ: "טֹל (קח) אוֹתָהּ, וְאֵינִי עוֹמֵד בְּפָנֶיךָ".
נְטָלָהּ הֵימֶנּוּ. 

כֵּיוָן שֶׁנִּכְנָס (כשנכנס המקבל) בַּמְדִינָה, יָשַׁב וְחָרַז הַגְּדוֹלוֹת לְעַצְמָן וְהַקְטַנּוֹת לְעַצְמָן וְהַבֵּינוֹנִיּוֹת לְעַצְמָן.
נִכְנַס אוֹתוֹ שֶׁמָּסַר לוֹ אֶת הַצְּרוֹר, בָּעִיר, וְרָאָה אֶת הָאִישׁ שֶׁנְּטָלוֹ הֵימֶנּוּ, שֶׁפְּתָחָן בַּחוּץ (נותן הצרור, ראה שהמקבל פרש את המרגליות למכירה), וְאָדָם (אחד) בָּא לִקַּח (לקנות) מִמֶּנּוּ, וְאָמַר לוֹ (הקונה) "קְטַנָּה זוֹ - בְּכַמָּה?", אָמַר לוֹ (המוכר) "בְּמֵאָה רִבּוֹא",
"וְהַגְּדוֹלָה בְּכַמָּה?", אָמַר לוֹ "בְּאֶלֶף רִבּוֹא",
"וְהַבֵּינוֹנִיּוֹת בְּכַמָּה?", אָמַר לוֹ "בִּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת רִבּוֹא".

כֵּיוָן שֶׁרָאָה כָּךְ, קָרַע בְּגָדָיו.
אָמַר: "כָּל הָעשֶׁר הַזֶּה בְּיָדִי הָיָה, וְחִנָּם הוֹצֵאתִי מִיָּדִי? אוֹי לוֹ לְאוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁכָּךְ הוֹצִיא מִיָּדוֹ".
כָּךְ הָיָה פַּרְעֹה.
הַצְּרוֹר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת - אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי".
הִתְחִיל צוֹוֵחַ "קוּמוּ צְאוּ".
הִתְחִיל משֶׁה מוֹנֶה אוֹתָן, שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף - חוּץ מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי שֶׁלֹא מָנָה אוֹתָן,
כְּשֶׁרָאָה פַּרְעֹה כָּל הָאֻכְלוּסִין, הִתְחִיל צוֹוֵחַ וַוי

(שמות רבה)