העדפה מתקנת גם לנסיך יתום
כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן
חַיָּב אָדָם לְהִזָּהֵר בִּיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת, מִפְּנֵי שֶׁנַּפְשָׁן שְׁפָלָה (נכנעת) לִמְאֹד, וְרוּחָם נְמוּכָה (שפופה), אַף עַל פִּי שֶׁהֵן בַּעֲלֵי מָמוֹן (עשירים).
אֲפִלּוּ אַלְמָנָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ וִיתוֹמָיו - מֻזְהָרִים אָנוּ עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר "כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן".
וְהֵיאַךְ נוֹהֲגִין עִמָּהֶן?
- לֹא יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם - אֶלָּא (מילים) רַכּוֹת.
- וְלֹא יִנְהֹג בָּהֶן - אֶלָּא מִנְהַג כָּבוֹד.
- וְלֹא יַכְאִיב גּוּפָם - בַּעֲבוֹדָה (קשה), וְלִבָּם - בִּדְבָרִים קָשִׁים.
- וְיָחוּס עַל מָמוֹנָם יוֹתֵר מִמָּמוֹן עַצְמוֹ.
וְלָאו זֶה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹקִין עָלָיו (ע"י בית הדין), הֲרֵי עָנְשׁוֹ (כבר) מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה (ככתוב) "וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב".
בְּרִית כָּרַת לָהֶן (ליתומים) - מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם (ה'), שֶׁכָּל זְמַן (פעם) שֶׁהֵם צוֹעֲקִים מֵחָמָס - הֵם נַעֲנִים (על-ידו), שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ".
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים (שהמצער אותם נענש)? בִּזְמַן שֶׁעִנָּה אוֹתָן לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ, אֲבָל (אם) עִנָּה אוֹתָם הָרַב (או המורה) כְּדֵי לְלַמְּדָן תּוֹרָה אוֹ אֻמָּנוּת (מלאכה) אוֹ לְהוֹלִיכָן (לחנכם) בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה - הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְאַף עַל פִּי כֵן, לֹא יִנְהֹג (הרב) בָּהֶן (כמו) מִנְהַג כָּל אָדָם, אֶלָּא יַעֲשֶׂה לָהֶם הֶפְרֵשׁ (יחס מיוחד), וִינַהֲלֵם בְּנַחַת, וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים וְכָבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי ה' יָרִיב רִיבָם".
אֶחָד יָתוֹם מֵאָב, וְאֶחָד יָתוֹם מֵאֵם (שווים לענין זה).
וְעַד אֵימָתַי (איזה גיל) נִקְרָאִים יְתוֹמִים לְעִנְיָן זֶה? עַד שֶׁלֹּא יִהְיוּ צְרִיכִין לְאָדָם גָּדוֹל (כדי) לְהִסָּמֵךְ עָלָיו, וּלְאָמְנָן (לגדלם כמו אומנת) וּלְהִטָּפֵל בָּהֶן (כמו מטפלת), אֶלָּא (עד אשר) יִהְיֶה (היתום) עוֹשֶׂה כָּל צָרְכֵי עַצְמוֹ, לְעַצְמוֹ - כִּשְׁאָר כָּל הַגְּדוֹלִים.
(משנה תורה לרמב"ם)