 |
| קבר יתרו-שועייב (ויקיפדיה) |
קצת על יתרו
"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה"
בפרשת השבוע, קוראים אנו על יתרו, המגיע אל מחנה ישראל במדבר.
בתחילת ספר שמות, קראנו, כי משה ברח לארץ מדין, והתחתן עם ציפורה בת יתרו.
המדרש, שופך אור נוסף על דמותו של האיש.
- שלשה יועצים בכירים היו לפרעה: בלעם, איוב ויתרו.
כאשר ביקש פרעה לשעבד את בני ישראל, התייעץ עימם. - בלעם - תמך בכל ליבו בהצעה המרושעת. סופו היה, שנהרג בחרבם של בני ישראל.
- איוב - שתק ולא נקט עמדה. סופו היה שלקה ביסורים קשים.
- יתרו - לא הסכים למוצע, וברח. בזכות זאת, ישבו צאצאיו בסנהדרין שבלשכת הגזית.
- שבעה שמות היו לו:
- יֶתֶר - בגלל שייתר (הוסיף) פרשה בתורה (פרשיית מינוי שופטים).
- יִתְרוֹ - בגלל יתרונותיו בעשיית מעשים טובים.
- חֹבָב - שנעשה חביבו של ה'.
- רְעוּאֵל - שנעשה רעו של ה'.
- חֶבֶר - שנעשה חברו של ה'
- פּוּטִיאֵל - שה' פלט אותו (הציל אותו) מעבודה זרה.
- קֵינִי - שקינא לשם ה' וגם קנה תורה.
- יתרו, שימש במדין, ככהן ראשי לעבודה זרה, אך לבסוף, הכיר באלוקי ישראל.
- הוא הגיע אל מחנה ישראל, לאחר ששמע את נס קריעת ים סוף, ואת נצחון ישראל על עמלק.
- משהגיע, וראה תור ארוך של אנשים, הממתינים ללמוד הלכה ומשפט ממשה, הציע למשה למנות דיינים במבנה הירארכי, על מנת שיסייעוהו בכך.
- בתום ביקורו, שב יתרו למדין כדי לגייר את יתר בני משפחתו, ובהמשך שב וְחָבַר אל ישראל.
- אלעזר בן אהרון הכהן, לקח אחת מבנות יתרו, כאשה.
- מצאצאיו, נוסד שבט הַקֵּינִי (הקרוי על שמו - קֵּינִי).
- אנשי השבט קיבלו את יריחו לנחלה זמנית - עד לבניית בית המקדש.
- יעל, אשתו של חֶבֶר, מבני שבט הקיני - כרתה את ראש סיסרא שר צבא יבין מלך חצור.
- כאשר יצא שאול המלך להילחם בעמלק, קרא לבני השבט - שגרו בשכנות לעמלק - להיבדל מהם, כדי שלא ייפגעו אף הם במלחמה.
- בספר ירמיהו מסופר, כי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב היה מצאצאי יתרו, וכי כל בניו הקפידו למלא בדייקנות את הוראותיו שלא לשתות יין לעולם, ולגור באהלים (ולא בבתי קבע).
- יתרו מוכר גם במסורת הדרוזית - אצלם הוא מכונה שועייב.
גם במסורתם מסופר על היותו כהן מדין ועל עצתו למשה בנושא מינוי הדיינים.
אחד מעיקרי דתם קובע כי גרשם ואליעזר בני משה וציפורה, נחשבים כיהודים מלידה.
קברו של נביאם שועייב נמצא בכפר חיטים באזור טבריה.