משלי המגיד מדובנא (תצווה) - דווקא בשל מעלתו היתרה לא נבחר משה לכהונה גדולה

הרופא הצבעי

-כישורי יתר (אוֹבֶר קְווֹלִיפיקיישן)-

"הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ ... לְכַהֲנוֹ לִי"


עַל בְּחִירָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן לִכְהֻנָּה גְּדוֹלָה,
מֵבִיא הַמִּדְרָשׁ אֶת הַפָּסוּק בִּתְהִלִּים "לוּלֵי תּוֹרָתְךָ שַׁעֲשׁוּעַי - אָז אָבַדְתִּי בְּעָנְיִי".

הַמִּדְרָשׁ גַּם מְצַיֵּן, כִּי מֹשֶׁה הִצְטַעֵר עַל שֶׁהוּא עַצְמוֹ לֹא נִבְחַר לַתַּפְקִיד הַנִּשְׂגָּב הַזֶּה, והקב"ה עָנָה לוֹ "תּוֹרָה שֶׁלִּי הָיְתָה וּנְתַתִּיהָ לְךָ".

אֶת תְּשׁוּבַת הַנִּחוּמִים הַזּוֹ, מְבָאֵר הַמַּגִּיד מִדּוּבְּנָא:

משל:

אֶחָד מִגְּדוֹלֵי רַבָּנֵי הַדּוֹר, שָׂכָר 'מְלַמֵּד' עֲבוּר בָּנָיו הַנְּעָרִים.
וְעוֹד בֵּן קָטָן הָיָה לוֹ, וַעֲבוּרוֹ שָׂכַר 'מְלַמֵּד' אַחֵר לְלַמְּדוֹ קְרִיאַת א"ב וְנִקּוּד.

תָּהָה עַל כָּךְ הַמְּלַמֵּד הָרִאשׁוֹן, וְשָׁאַל:
"מַדּוּעַ נָתַתָּ עֵינֶיךָ בַּזַּאֲטוּט הַזֶּה לְהָבִיא לוֹ מְלַמֵּד אַחֵר? כְּלוּם אֲנִי, שֶׁמְּלַמֵּד אֶת בָּנֶיךָ הַנְּעָרִים 
תַּלְמוּד, לֹא אוּכַל לְלַמֵּד גַּם אֶת הַקָּטָן?"

עָנָה הָאָב:
"גַּם לְפִי טַעֲנָתְךָ, אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׁאֹל, מַדּוּעַ שָׂכַרְתִּי אוֹתְךָ לְלַמֵּד אֶת הַנְּעָרִים? וְכִי אֵינִי יָכוֹל לְלַמְּדָם בְּעַצְמִי?"
"אֶלָּא" - הִמְשִׁיךְ הָאָב - "מִפְּנֵי שֶׁהַפַּעַר בֵּין הַהַשָּׂגָה הַתּוֹרָנִית שֶׁל בָּנַי הַנְּעָרִים, לְבֵין זוֹ שֶׁלִּי, גָּדוֹל הוּא מְאוֹד - הֲרֵי שֶׁאֲנִי, לֹא אוּכַל לְהוֹעִיל לָהֶם בְּלַמְּדִי אוֹתָם, וְלָכֵן שָׂכַרְתִּי אוֹתְךָ. 
זוֹ גַּם הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁשָּׂכַרְתִּי מְלַמֵּד אַחֵר - קָטָן וְזוּטָר מִמְּךָ - שֶׁיְּלַמֵּד אֶת בְּנִי הַקָּט, שֶׁכֵּן הַפַּעַר בֵּינְךָ וּבֵינוֹ גָּדוֹל מִדַּי".

הנמשל:

ה' הֵשִׁיב לְמֹשֶׁה, שֶׁאֵין לוֹ לְהִצְטַעֵר כְּלָל, עַל שֶׁלֹּא הוּא נִבְחַר אֶל הַכְּהֻנָּה הַגְּדוֹלָה. כִּי אֵינוֹ רָאוּי לָזֶה כְּלָל - דַּוְקָא מֵרֹב גְּדֻלָּתוֹ וּמַעֲלָתוֹ הַיְּתֵרָה עַל כָּל הָעָם.

וְדִמָּה זֹאת ה' לַתּוֹרָה, לֵאמֹר "הַתּוֹרָה הָיְתָה שֶׁלִּי, וּנְתַתִּיהָ לְךָ, בִּכְדֵי שֶׁתִּהְיֶה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹהִים, וּתְלַמְּדֵם. וְלָמָּה לֹא לִמַּדְתִּי אוֹתָם בְּעַצְמִי? וַהֲרֵי אֲנִי גָּדוֹל מִמְּךָ? אֵין זֹאת, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁגְּדֻלָּתִי רַבָּה מְאוֹד בְּיַחַס אֲלֵיהֶם, וְלָכֵן, אַתָּה נִבְחַרְתָּ לִהְיוֹת מַנְהִיג הַדּוֹר כְּדֵי לְלַמְּדָם אֶת הַתּוֹרָה, וְאִלּוּ אֶת  אַהֲרֹן אָחִיךָ - שֶׁקָּרוֹב אֲלֵיהֶם יוֹתֵר - לָקַחְתִּי לְכֹהֵן".

ישראל וייס

חדש יותר ישן יותר