תצווה: למה משה לא נבחר לכהן גדול?

משל על כישורי יתר (אוֹבֶר קְווֹלִיפיקיישן)

הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ ... לְכַהֲנוֹ לִי

על בחירתו של אהרן לכהונה הגדולה מביא המדרש את הפסוק בתהילים: "לוּלֵי תּוֹרָתְךָ שַׁעֲשׁוּעָי – אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי".

המדרש מוסיף שמֹשה הצטער על כך שלא הוא נבחר לתפקיד הנעלה הזה, והקב"ה השיב לו: "תורתי הייתה – ונתתיה לך".

את תשובת הניחומים הזו מבאר המגיד מדובנא - כדרכו באמצעות

משל:

תלמיד חכם גדול שכר מלמד שילמד את בניו הגדולים. לבנו הקטן, שלמד רק א"ב וניקוד, שכר מלמד אחר, פשוט יותר.
התפלא המלמד הראשון ושאל:
"מדוע הבאת למען הילד הקטן מלמד אחר? וכי אני, שמלמד את בניך הגדולים תלמוד, איני יכול ללמד גם אותו?" התפלא המלמד הראשון ושאל:
"מדוע הבאת למען הילד הקטן מלמד אחר? וכי אני, שמלמד את בניך הגדולים תלמוד, איני יכול ללמד גם אותו?"
השיב האב:
"גם על פי דבריך ניתן לשאול: מדוע שכרתי אותך ללמד את בניי הגדולים? וכי איני יכול ללמדם בעצמי?
אלא, שהפער בין הבנתם התורנית לבין הבנתי גדול כל־כך, שאיני יכול להועיל להם בעצמי — ולכן שכרתי אותך.
וכך גם לגבי בני הקטן: הפער בינך לבין המלמד הקטן גדול מדי, ולכן דווקא הוא מתאים ללמד אותו."

נמשל:

כך הסביר ה' למשה שאין לו כל סיבה להצטער על שלא נבחר לכהונה הגדולה — לא משום חסרון, אלא להפך: ממפאת גדולתו ומעלתו הגבוהה מן העם כולו.

ואמר לו ה':
"כמו שלתורה — שהייתה שלי — בחרתי לתת דווקא לך כדי שתלמד את העם, כך גם כאן: איני מלמד אותם בעצמי לא בגלל חסרון, אלא מפני שהפער בינם לביני עצום.
לכן אתה נבחרת להיות מנהיג הדור וללמד תורה לישראל, ואילו את אהרן, שהוא קרוב יותר אליהם, בחרתי להיות כהן."