![]() |
| עץ זית (ויקיפדיה) |
מקרא ופירושו.
👈שמות פרק כז פסוק כ:
מקרא:
וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ
שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר
לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד
ופירושו:
(בהמשך להוראות שנתן ה' למשה - בפרשה הקודמת - על בניית המשכן וכליו, הוסיף:)
ואתה - משה - תצווה על בני ישראל,
שייקחו אליך בקביעות - לאורך כל הדורות. כלומר, לא באופן חד פעמי כמו התרומה שנאספה להקמת המשכן, כי כאן כבר מדובר ב'תחזוקה שוטפת',
שמן זך, המופק מזיתים בשלים שגדלו בצמרת האילן, ונכתשו.
ברם, אין להשתמש בשמן שהופק באמצעות טחינת הזיתים, כיוון שמעורבים בו 'שמרים'.
השמן המתואר - הוא האופטימאלי ביותר לתאורה.
השמן ישמש להדלקה יומיומית של המנורה במשכן/מקדש.
👈שמות פרק כז פסוק כא:
מקרא:
בְּאֹהֶל מוֹעֵד
מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת
יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי ה'
חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
ופירושו:
המנורה ממוקמת בתוך המשכן,
מצידה החיצוני של הפרוכת - המבדילה בין ה'קודש' ובין 'קודש הקודשים', ואשר היא (הפרוכת) סוככת על ארון הקודש שבתוכו נתונים לוחות הברית המהוות עדות על הברית בין ה' לעם ישראל.
אהרון או אחד מבניו וצאצאיו, יבצע שם את ההדלקה לפני שכינת ה', באמצעות השמן הנ"ל, שיינתן מראש, בכמות המספיקה לדלוק ברציפות מהערב עד הבוקר שלמחרת - וזה לפי לילות החורף הארוכים ביותר.
המצווה הזו - שהכוהנים ידליקו, וישראל יספקו את השמן - תנהג כחוק-עולם למשך כל הדורות.
