ויקרא: לשם מה מקריבים קרבנות?

הקרבת קרבן תחת הענשת החוטא

אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן

🕊️ תחילה לשון המקור 📜ואחריה ביאור קצר🔍 להבנה בנחת.

📜לשון ספר החינוך

וּכְעֵין זֶה הַטַּעַם, מָצָאתִי לְהָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עַל צַד הַפְּשָׁט, שֶׁכָּתַב בְּשֵׁם אֲחֵרִים, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:

כִּי בַּעֲבוּר שֶׁמַּעֲשֵׂה בְּנֵי אָדָם נִגְמָרִים בְּמַחֲשָׁבָה וּבְדִבּוּר וּבְמַעֲשֶׂה, צִוָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי כַּאֲשֶׁר יֶחֱטָא - יָבִיא קָרְבָּן, וְיִסְמֹךְ עָלָיו יָדָיו - כְּנֶגֶד הַמַּעֲשֶׂה, וְיִתְוַדֶּה בְּפִיו - כְּנֶגֶד הַדִּבּוּר, וְיִשְׂרֹף בָּאֵשׁ הַקֶּרֶב וְהַכְּלָיוֹת - שֶׁהֵם כְּלֵי הַמַּחֲשָׁבָה וְהַתַּאֲוָה, וּכְרָעַיִם - כְּנֶגֶד יָדָיו וְרַגְלָיו שֶׁל אָדָם הָעוֹשִׂים כָּל מְלַאכְתּוֹ, וְיִזְרֹק הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ - כְּנֶגֶד דָּמוֹ בְּנַפְשׁוֹ.
כְּדֵי שֶׁיַּחְשֹׁב אָדָם בַּעֲשׂוֹתוֹ כָּל אֵלֶּה, כִּי חָטָא לֵאלֹהִים בְּגוּפוֹ וּבְנַפְשׁוֹ.

וְרָאוּי לוֹ שֶׁיִּשָּׁפֵךְ דָּמוֹ וְיִשָּׂרֵף גּוּפוֹ, לוּלֵי חֶסֶד הַבּוֹרֵא, שֶׁלָּקַח מִמֶּנּוּ תְּמוּרָה וְכֹפֶר הַקָּרְבָּן, שֶׁיִּהְיֶה דָּמוֹ תַּחַת דָּמוֹ - נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ, וְרָאשֵׁי אֶבְרֵי הַקָּרְבָּן - כְּנֶגֶד רָאשֵׁי אֵבָרָיו, וְהַמָּנוֹת - לְהַחֲיוֹת בָּהֶן מוֹרֵי הַתּוֹרָה שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ עָלָיו.

וְקָרְבַּן הַתָּמִיד?
- בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא יִנָּצְלוּ הָרַבִּים מֵחֲטוֹא תָּמִיד.

◼️

🔍 ביאור בעברית מדוברת

כך כתב ספר החינוך:

וזהו גם הטעם שמצאתי בדברי הרמב"ן ז"ל, על דרך הפשט, שכתב בשם אחרים. כך הוא לשונו:

מאחר שמעשיו של האדם נעשים בשלושה רבדים – מחשבה, דיבור ומעשה –
ציווה ה' שכאשר יחטא האדם, יביא קרבן.

הוא יסמוך את ידיו על ראש הקרבן – כנגד המעשה.
יתוודה בפיו על חטאו – כנגד הדיבור.
ויישרף באש את הקרב והכליות – שהם כליו של האדם למחשבה ולתאווה.
גם הרגליים והידיים של הקרבן נשרפות – כנגד אברי האדם העושים את כל פעולותיו.
והדם נזרק על המזבח – כנגד דמו של האדם ונפשו.

כל זה כדי שהאדם יחשוב, במהלך עבודת הקרבן, שחטא לה' בגופו ובנפשו, וראוי היה שגם דמו יישפך וגופו יישרף, אלמלא חסד הבורא, שלקח ממנו תמורה וכופר – את הקרבן.
דם הקרבן עומד במקום דמו של החוטא, “נפש תחת נפש”, ואברי הקרבן – כנגד אברי האדם.

והמנות הניתנות לכהנים – כדי לפרנס בהם את מורי התורה שיתפללו עליו.

ומה בדבר קרבן התמיד, שאינו בא על חטא מסוים?
מפני שאין הציבור נמלטים מלחטוא תמיד.