דילוג לתוכן הראשי

פרשת בהר - כשאתה דוחה עני, אל תתפלא אם תזדקק לו מחר (משל)

עשיר ועני נושאים ארגז כבד

גלגל חוזר בעולם

וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ

על פסוק זה, ציטט המדרש את הפסוק "אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה" (תהילים).

את פשר הדברים, מסביר המגיד מדובנא, באמצעות המשל הבא:

משל

היה פעם עני עזוב, ערום ויחף, רעב וצמא, שבגלל מצבו הקשה, החל להימצא במצבים שלא היו לו בהם ברירה. יום אחד, הוא ראה סוחרים נוסעים עם סחורות לא חוקיות, אולי דברים שלא היו מותרים או שלא היו כראוי. הוא פנה אליהם בתחנונים: "רחמו עלי, תעזרו לי."

אחדים מהסוחרים זיהו את מצוקתו. הם ראו שהוא מביט בעצבנות ובעיניים יוקדות בסחורות שלהם, ולכן החליטו לתת לו נדבה נדיבה. הם בירכו אותו לשלום והוא המשיך בדרכו.

אבל, היו גם סוחרים אחרים, שזרקו לעברו כמה פרוטות עלובות, וכשהוא התמרמר וסירב לקבלן, גערו בו ודחפוהו בגסות.

האיש המושפל והדחוי, לא ויתר ולא סלח. הוא הלך לממונה המקומי והלשין על הסוחרים. הם נתפסו, וכשראו שאין להם דרך לצאת מהמצב, התחננו בפניו: "רחם עלינו, קח מאתנו נדבה גדולה ושחרר אותנו מהמקום הזה."

אבל, זה כבר היה מאוחר מידי. 
"עכשיו כבר אין בכוחי לעזור לכם" - הפטיר.

נמשל

בראש השנה, ה' קובע את פרנסתם של העשירים והעניים כאחד.

כאשר עני מגיע לבקש נדבה מעשיר, אם העשיר מבין ומכיר בכך שמה שייתן לו הוא בדיוק מה שנקבע לו מלכתחילה, אז הוא יתן לו את מעות הנדבה בכבוד ובנימוס.

אך אם העשיר הוא כסיל, הוא יתקומם ויתקצף על בקשת העני, ויאמר: "מה לי ולך? מדוע באת לחסר את ממוני?".

בעקבות זאת, יצעק העני אל ה', וימסור לו את דינו.
ה' ישמע את צעקתו, כפי שנאמר: "והיה כי יצעק אלי ושמעתי",
ובסופו של דבר, העשיר ייפול למשכב או שיבואו עליו יסורים.
בזמן ייסוריו, הוא יפנה אל העני, יפייס אותו ויתן לו מכספו כדי שהלה יאמר עליו תהילים, ויתפלל עליו לרחמים.

אך אז, לא יהיה הדבר ביד העני עוד, כי דינו של העשיר כבר נמסר לבית הדין של מעלה...

(מעובד עפ"י משלי המגיד מדובנא)

תגובות