פרשת חקת - האם יש הבדל בין "נלחם עם" ל"נלחם ב"? (טעם לשולחן שבת)

הבנת לשון המקרא: הבחנה בין עימות הדדי ליוזמת תקיפה

וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל

כאן, נערכה המלחמה "ב..." (ישראל).

מאידך, בפסוק "וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם" - נערכה המלחמה עם..." (ישראל).

האם יש הבדל בין הביטויים?

האור החיים הקדוש

מסביר שהאות 'ב' בפסוקנו, משמעה סיבה - בעבור/בגלל, וכך כתב:

"טַעַם אוֹמְרוֹ בְּיִשְׂרָאֵל וְלֹא אָמַר עִם יִשְׂרָאֵל - וּכְמוֹ שֶׁאָמַר בְּפָרָשַׁת בְּשַׁלַּח וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר, כִּי הֵם (כלומר בני ישראל) הָיוּ (ה)סִבָּה לְמִלְחָמָה זוֹ - לְצַד (בגלל) חֶטְאָם".
(כלומר, התורה מלמדת כי המלחמה באה עליהם בעקבות חטאם).

אבל, עדיין יש מקום להקשות,

שהרי שם - במלחמת עמלק - בפסוק שלאחריו נאמר "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹקים בְּיָדִי".

הוי אומר, אותה מלחמה מול עמלק, מנוסחת פעם בלשון "ב" ופעם בלשון "עם". 

הכיצד?

ויש מקום לבאר

לפי מה שכתב המלבי"ם על הפסוק "וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִמַּקֵּדָה לִבְנָה וַיִּלָּחֶם עִם לִבְנָה":

"יֵשׁ הֶבְדֵּל בְּפֹעַל 'לָחַם' בֵּין כְּשֶׁבָּא אַחֲרָיו מִלַּת עִם, [א]ו מִלַּת עַל, אוֹ מִלַּת בּוֹ. לָחַם שֶׁאַחֲרָיו מִלַּת עִם, מוֹרֶה שֶׁשְּׁנֵי הַצְּדָדִים מִתְגָּרִים מִלְחָמָה זֶה בָּזֶה, וְזֶה הָיָה בְּלִבְנָה, כִּי עַתָּה רָדַף יְהוֹשֻׁעַ אַחַר חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים וְלֹא הָיָה דַּעְתּוֹ לְהִלָּחֵם בְּלִבְנָה. רַק (ש)אַנְשֵׁי לִבְנָה יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ בְּעָבְרָם שָׁמָּה...
(לעומת זאת) בְּלָכִישׁ כְּתִיב וְיִלָּחֵם בָּהּ, גִּדְּרוֹ (הגדרתו) שֶׁעוֹבֵר (ופולש) עַד תּוֹךְ הָעִיר וְלוֹחֵם בְּתוֹכָהּ"

כלומר:

• "נלחם עם" משמעו: עימות חזיתי יזום בין שני הצדדים, מוכנות הדדית לקרב.
• "נלחם ב" משמעו: יוזמת תקיפה של צד אחד על הצד השני.

לפי זה, נוכל לבאר

• בפסוקנו, בא הכנעני בהפתעה כדי לתקוף את מחנה ישראל - "וילחם ב".
• בעמלק שהגיע למלחמה בעקבות ויכוח אידיאולוגי מתמשך על מעמד עם ישראל ותורתו -  נאמר "וילחם עם" - כלומר יש כאן 2 אידאות מנוגדות.
• אך בפסוק שלאחריו, הדגש הוא על היוזמה ליציאה התקפית מחר - "וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר"

כדי להמחיש את ההבחנה, נביא דוגמאות נוספות

• "וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי ה' נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם" - אין הרי צד העומד מול ה'...
• "וַיֶּאֱסֹף סִיחֹן אֶת כׇּל עַמּוֹ וַיֵּצֵא לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל הַמִּדְבָּרָה וַיָּבֹא יָהְצָה וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל" - בעוד ישראל מבקשים רשות מעבר בארצו - הוא - סיחון - יוזם מלחמת פתע.
• "וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה" - שלא ניזום תקיפה של מואב.
• "וַיִּתְקַבְּצוּ יַחְדָּו לְהִלָּחֵם עִם יְהוֹשֻׁעַ וְעִם יִשְׂרָאֵל פֶּה אֶחָד" - מלחמה יזומה בין ישראל לעמי כנען.