פרשת מסעי - ארץ ישראל ועם ישראל: שלי לשלי (בית המדרש)

קבוצות בני ישראל עומדים מול חומת גבול הארץ, עם נוף הארץ והשמש הזורחת ברקע - שלי לשלי

ארץ ישראל ועם ישראל - התאמה מושלמת

זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה

🕊️ תחילה לשון המקור 📜ואחריה ביאור קצר🔍 להבנה בנחת.

📜 לשון מדרש במדבר רבה

מַהוּ לָכֶם?

לָכֶם הִיא רְאוּיָה! 

מָשָׁל לְמֶלֶךְ, שֶׁהָיוּ לוֹ עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת.

וְהָיָה מַשִֹּׂיא:

  • לַעֲבָדָיו - שְׁפָחוֹת מִן אוּסְיָא אַחֶרֶת.
  • וּלְשִׁפְחוֹתָיו - עֲבָדִים מִן אוּסְיָא אַחֶרֶת.

עָמַד הַמֶּלֶךְ וְחָשַׁב בְּדַעְתּוֹ.
אָמַר:
הָעֲבָדִים שֶׁלִּי וְהַשְּׁפָחוֹת שֶׁלִּי.
מוּטָב  שֶׁאַשִֹּׂיא עֲבָדַי לְשִׁפְחוֹתַי - שֶׁלִּי לְשֶׁלִּי. 

כָּךְ כִּבְיָכוֹל אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

  • הָאָרֶץ שֶׁלִּי, שֶׁנֶּאֱמַר "לַה' הָאָרֶץ", וְאוֹמֵר "כִּי לִי הָאָרֶץ"
  • וְיִשְׂרָאֵל שֶׁלִּי הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים"
מוּטָב שֶׁאַנְחִיל אַרְצִי לַעֲבָדַי - שֶׁלִּי לְשֶׁלִּי.

לְכָךְ נֶאֱמַר: זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה

◼️

🔍 ביאור בעברית מדוברת

במדרש שואלים: מה פירוש הפסוק “לָכֶם” בנוגע לארץ ישראל?

התשובה היא: הארץ באמת ראויה להיות שלכם, עם ישראל, וזו זכותכם.

🔹 כדי להסביר זאת, המדרש מביא משל:
מלך שהיה לו עבדים ושפחות, וכל פעם שהיה משיא אותם, היה מחתן את העבדים עם שפחות ממשפחה אחרת, ואת השפחות עם עבדים ממשפחה אחרת.
יום אחד חשב המלך: הרי גם העבדים וגם השפחות שלי הם, עדיף שאחתן את העבדים שלי עם השפחות שלי, כדי ששלי יישאר עם שלי.

🔹 כך גם הקב"ה אומר כביכול:
“הארץ שלי היא”, כמו שכתוב “לה' הארץ ומלואה”, וכתוב גם “כי לי הארץ”.
“עם ישראל שלי הם”, כמו שכתוב “כי לי בני ישראל עבדים”.
לכן הקב"ה אומר: מוטב שאנחיל את הארץ שלי לעבדים שלי, כלומר – את ארץ ישראל לעם ישראל, כדי שמה ששייך לה' יינתן למי ששייך לה', וכך הכל נשאר באחדות תחת ריבונותו.

🔹 לכן כתוב:
"זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה" – הארץ ניתנת לכם בירושה, כי היא באמת ראויה לכם.

🔹 מה לומדים מהמדרש?
ארץ ישראל היא לא סתם קרקע גשמית, אלא ירושה אלוקית, שניתנה לעם ישראל מתוך קשר מיוחד בין עם ישראל לה', ומבטאת את היחס של “שלי לשלי”.
היא איננה זכות מקרית, אלא חלק מייעודנו ומהקשר הנצחי בין הקב"ה לעם ישראל.

ישראל וייס

חדש יותר ישן יותר