מטות: נדרים - מלחמת מדין - עבר הירדן

נדר - מילים שחקוקות בסלע

נֵדֶר

למילים יש תוקף ומשמעות!
על האדם מוטלת חובה לקיים את נדריו ושבועותיו.

עם זאת, במקרים מסוימים ניתן "להשתחרר" מהנדר:

• הבעל יכול להפר (לבטל) את נדר אשתו - אבל רק ביום שבו שמע את הנדר
• הארוס והאב יחד, יכולים להפר את נדרי הארוסה - ביום ששמעו את הנדר
• חכם או מושב בית דין (3 אנשים) יכולים לבטל (לעקור) את הנדר של כל אדם.

דיני נדרים, נדונים בהרחבה במסכת 'נדרים'.

מלחמת מִדְיָן

ה' ציווה את משה לצאת למלחמה בעם המדיני, כנקמה על שבנותיו החטיאו את ישראל.
כל שבט מישראל הקצה 1,000 לוחמים (סה"כ 12,000).

בתחילה, הרגו את המִּדְיָנִים הבוגרים, והשאירו בחיים את הנשים והטף. אבל בעקבות הוראת משה, שבו והרגו גם את הנשים ואת הטף הזכרים, והשאירו בחיים רק את הטף הנקבות.

שלל המדינים חולק באופן הבא:

1. מחצית ממנו ניתן לאנשי הצבא, והם הפרישו ממנו 0.2% (1 מתוך 500) כמכס (מס) שניתן לאלעזר הכהן.
2. המחצית האחרת ניתנה לכלל העם, והם הפרישו מס 2% (1 מ- 50) כמכס שניתן ללוויים.

הַכְשָׁרַת כֵּלִים

הכלים והחפצים שנשללו מאת המִּדְיָנִים היו טמאים, ולפיכך הטבילו אותם בַּמִּקְוֶה טהרה.

באשר לכלי אוכל, הבעיה חמורה יותר, שהרי הם בלעו (ספגו) את תבשילי הטריפה של המדינים. כאן קבעה התורה את אופן הכשרת הכלים שבלעו מַּאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת: 

• כלי בישול - יוכנסו לדוד מים רותחים. פעולה זו תַּפְלִיט מהם את הטעם שנבלע בדפנותיהם.
• כלי אפיה/צליה - ילובנו באש ישירה. פעולה זו תְּכַלֶּה ותשרוף את שאריות הטעם.
• כלי אוכל אחרים (כגון גָבִיעַ) - שלא באו במגע אם תבשיל חם, יִשָּׁטְפוּ היטב במים צוֹנְנִים.

ניתן לצפות בהמחשה על אופן הכשרת כלים בפוסט פרשת מטות 👈 סרטון המחשה של הרבנות הצבאית

הלוחמים הישראלים שנגעו בחללי מדין - ייטהרו בהזאת אפר פרה אדומה ובטבילה בַּמִּקְוֶה.

בְּנֵי גָּד וּרְאוּבֵן

בני גד וראובן, וגם חצי משבט מנשה, בורכו בְּמִקְנֶה רב, ובשל כך ביקשו לקבל את נחלתם בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן (המזרחי) הַפּוֹרֶה.

משה כעס עליהם וראה בבקשתם זו - נִסְיוֹן הִשְׁתַּמְּטוּת ממלחמת כנען הַקְּרֵבָה.

לאחר שהבטיחו להשתתף בכל מלחמות כיבוש הארץ, הסכים משה לבקשתם, אבל התנה זאת בהליכתם חֲלוּצִים (ראשונים) בכל הקרבות.