בלק: שני הפגמים במלכות בלק

מה מגלה לנו התורה בלשונה על בלק מלך מואב בפרשת בלק?

וּבָלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב בָּעֵת הַהִוא

מדוע נכתבו המילים "בעת ההיא"?
והרי ברור שכל מלך - מולך בעת ובתקופה שלו?

כתב על כך רש"י:
"לֹא הָיָה רָאוּי לְמַלְכוּת, מִנְּסִיכֵי מִדְיָן הָיָה, וְכֵיוָן שֶׁמֵּת סִיחוֹן מִנּוּהוּ עֲלֵיהֶם לְצֹרֶךְ שָׁעָה".

כלומר, התורה בלשונה רמזה לנו שבלק התמנה רק באופן זמני.

דקדוק בלשון רש"י, מעלה, שנמצאו בהמלכת בלק - 2 ליקויים נפרדים:

1️⃣ מהצד האישי - הוא לא היה ראוי לכהן כמלך.
2️⃣ מצד הפוליטי - הוא היה נסיך של ארץ אחרת, מדין.

והנה

בעוד שלגבי ה"פגם" הפוליטי, נשען רש"י על המדרש (במדבר רבה) שכתב: 

"וּבָלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב בָּעֵת הַהִוא:
וַהֲלוֹא מִתְּחִלָה נָסִיךְ הָיָה? שֶׁנֶּאֱמַר "אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם" (וכו')
אֶלָּא, מִשֶּׁנֶּהֱרַג סִיחוֹן - הִמְלִיכוּהוּ תַּחְתָּיו בָּעֵת הַהִיא, שֶׁגָּרְמָה לוֹ שָׁעָה".

אך מנין לו לרש"י שגם באישיותו לא היה בלק ראוי למלוכה?

תשובה

התורה עצמה רמזה בלשונה על 2 הליקויים:

שהרי, לא רק ההדגשה "בעת ההיא" שונה מהמקובל, אלא שגם הביטוי "מלך למואב" זר ושונה.
מדוע לא נאמר "מלך מואב" כרגיל בכל מקום? (מלך סדום, מלך פלשתים, מלך מצרים, מלך האמורי וכו')?

הנה כי כן, לשון זו מלמדת על ליקוי נוסף, שבגינו הוא לא היה "מלך מואב" באופן טבעי.