מהר או לאט? הסתירה לכאורה שבין פסוקי הכיבוש בפרשת עקב
וְנָשַׁל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵל מִפָּנֶיךָ מְעַט מְעָט לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר פֶּן תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה
כלומר: כיבוש הארץ יקרה בהדרגה, כדי שהשדות לא יישארו שוממים ויתמלאו חיות טרף.
אבל רק קצת הלאה - בפרק ט' - נאמר הפוך לכאורה:
"ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא הָעֹבֵר לְפָנֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה ... וְהַאַבַדְתָּם מַהֵר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לָךְ".
אז איך זה מסתדר? לאט או מהר?
שלוש תשובות:
🔹 אבן עזרא כתב: "אש אוכלה - במהירות. על כן אמר מהר".
כלומר, המילה "מהר" לא נאמרה כפשוטה על משך הזמן, אלא נועדה להמחיש את עוצמת הכיבוש.
הבחירה במילה נובעת מהדימוי לאש.
🔹 רשב"ם מחלק בין שני שלבים: המלחמות עצמן - כל סבב קרב ייגמר מהר. אבל השליטה המלאה בארץ תקרה רק בהדרגה, כדי לשמור על האיזון האקולוגי בשטח.
🔹 רש"י בפסוקנו שואל: למה בכלל לחשוש מחיות טרף? הרי אם עם ישראל עושה רצון ה', אפילו חיות מזיקות לא יפגעו בו! והוא עונה: הפסוק מתנבא על הזמן העתידי שבו ישראל יסטו מן הדרך.
מדבריו עולה אפוא תירוץ נוסף:
ההבטחה לכיבוש מהיר - מתייחסת למצב שבו ישראל עושין רצונו של מקום, ואילו הכיבוש האיטי - כאשר לא יעשו רצונו.