מסעי: עומק בפסוק "ומצרים מקברים"

למה כתוב "מקברים" ולא "קוברים" בפרשת מסעי? גילוי עומק לשבת

וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים אֵת אֲשֶׁר הִכָּה ה' בָּהֶם

רש"י מסביר: “טֵרוּדִין בְּאֶבְלָם”.
שואל ה"שפתי חכמים": מה מחדש רש"י?
הוא עונה: למה המצרים לא עצרו את ישראל? כי היו עסוקים בטרדת הקבורה ההמונית, לא נשאר להם פנאי לרדוף אחרי עם ישראל.

✨ אבל יש כאן עומק נוסף:
התורה משתמשת כאן במילה "מְקַבְּרִים" (בבניין פיעל), ולא כרגיל "קוֹבְרִים" (קל). למה?
כי בניין פיעל רומז על פעולה שנעשית בכבדות, בעומס ובטרדה גדולה.
וכך מצאנו גם בנביאים, שבמקרים של מגפה או הרג המוני מופיעה הצורה "מְקַבְּרִים", לרמוז על עומס קבורות ומרוצה גדולה, בדיוק כמו שהיה במכת בכורות במצרים.

לדוגמה:

• בנבואת ירמיהו על חורבן הבית:
  "... מִפְּנֵי הָרָעָב וְהַחֶרֶב וְאֵין מְקַבֵּר לָהֵמָּה..."
  וכפי שכתב "מצודת דוד": "כי ירבו מאד ולא יספיקו לקברם".
• בנבואת יחזקאל על מפלת גוג ומגוג:
  "מְקַבְּרִים אֶת הָעֹבְרִים... מִקְצֵה שִׁבְעָה חֳדָשִׁים..."
  תהליך קבורת הנופלים הרבים - יימשך חודשים רבים.

📌 יוצא, שדברי רש"י “טרודין באבלם” אינם רק פרט צדדי, אלא מסבירים את צורת הלשון המדויקת בתורה, ואת גודל הנס – ה' דאג לכך שמצרים יהיו עסוקים כל כך בצרותיהם, כך שלא יפריעו לעם ישראל לצאת לגאולתם.

🔗 לפעמים, הקב"ה שולח לאויבינו ייסורים שמעסיקים אותם בעצמם, ובכך מאפשרים לנו לצאת לחירות. זהו חלק מהשגחת ה' שמובילה את עם ישראל לגאולה.