וירא: מהו החסד הגדול מכולם?

🕊️ תחילה לשון המקור 📜ואחריה ביאור קצר🔍 להבנה בנחת.

📜 לשון הרמב"ם

אַף עַל פִּי שֶׁכָּל מִצְוֹת אֵלּוּ, מִדִּבְרֵיהֶם - הֲרֵי הֵן בִּכְלַל "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" - כָּל הַדְּבָרִים שֶׁאַתָּה רוֹצֶה שֶׁיַּעֲשׂוּ אוֹתָם לְךָ אֲחֵרִים - עֲשֵׂה אַתָּה אוֹתָן לְאָחִיךָ בְּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת.

שְׂכַר הַלְּוָיָה מְרֻבֶּה מִן הַכּל. וְהוּא הַחֹק שֶׁחֲקָקוֹ אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְדֶרֶךְ הַחֶסֶד שֶׁנָּהַג בָּהּ. מַאֲכִיל עוֹבְרֵי דְּרָכִים, וּמַשְׁקֶה אוֹתָן וּמְלַוֶּה אוֹתָן.
וּגְדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה. שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים".

וְלִוּוּיָם יוֹתֵר מֵהַכְנָסָתָן. אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל שֶׁאֵינוֹ מְלַוֶּה - כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים.

◼️

🔍 ביאור בעברית מדוברת

חכמי ישראל קבעו מצוות עשה: לבקר חולים, לנחם אבלים, להשתתף בלוויית המת, לשמח חתן וכלה ולהכניסם לחופה, ללוות אורחים בצאתם מן הבית, ולעסוק בכל צורכי הקבורה - לשאת את הארון על הכתף, ללכת לפניו, להספידו, לחפור לו קבר ולקוברו.

וכן לשמח את החתן והכלה ולעזור להם בכל צורכיהם.

כל אלה נחשבים גמילות חסדים בגוף, שאין להם גבול או שיעור.

ואף על פי שמצוות אלו אינן כתובות במפורש בתורה אלא תיקנו אותן חז"ל - הן כלולות בציווי "ואהבת לרעך כמוך": כל דבר שאתה רוצה שיעשו לך אחרים - עשה אתה לחברך, בין בענייני התורה ובין בענייני המצוות.

שכר מצוות ליווי האורחים לדרכם, גדול במיוחד. זוהי הדרך שהתווה אברהם אבינו, שהרבה בחסד: האכיל והשקה עוברי דרכים ואף ליווה אותם לדרכם.

גדולה הכנסת אורחים אף יותר מקבלת פני שכינה, שהרי נאמר: "וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים" - והרי אברהם הפסיק את דיבורו עם ה' כדי לרוץ לקראת האורחים. ועוד אמרו חכמים: ליווי האורח חשוב אף יותר מעצם הכנסת האורח.

ולבסוף, חז"ל הזהירו: מי שאינו מלווה את האורח - דומה כאילו שופך דמים, מפני שהעובר בדרכו בלא ליווי עלול להיפגע או להסתכן.