כשהחכם מכל אדם נבוך - המשל שמסביר הכול
אָמַרְתִּי אֶחְכְּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי
כָּךְ כָּתַב שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - בְּסֵפֶר קֹהֶלֶת.
וְדָרְשׁוּ עַל כָּךְ חָזָ"ל, שֶׁלַּמְרוֹת מַאֲמַצֵּי שְׁלֹמֹה לְהָבִין אֶת טַעַם מִצְוַת פָּרָה אֲדֻמָּה - לֹא עָלָה הַדָּבָר בְּיָדוֹ.
וְהַדָּבָר מַפְלִיא: אֵיךְ יִתָּכֵן הַדָּבָר, שֶׁאֲפִילּוּ הֶחָכָם מִכָּל אָדָם לֹא מָצָא אֶת הַסִּבָּה???
כך שאל המגיד מדובנא, וענה:
מָשָׁל:
לְאָדָם שֶׁנָּסַע לְעִיר גְּדוֹלָה, וְהִגִּיעַ לְמִסְעָדָה יֻקְרָתִית שֶׁעָלֶיהָ שֶׁלֶט "נָכִין לְךָ כָּל מָנָה שֶׁתַּעֲלֶה בְּדַעְתְּךָ".
נִכְנַס וְהִזְמִין בָּשָׂר טָלֶה מְטֻגָּן בְּשֻׁמַּן אֲוָזִים אֲבוּסִים.
אָמַר לוֹ בַּעַל הַמִּסְעָדָה: "מָנָה כָּזוֹ לֹא אוּכַל לְהָכִין לְךָ, כִּי חֲסֵרִים לִי הָרְכִיבִים הַדְּרוּשִׁים".
הִתְפַּלֵּא הָאוֹרֵחַ וְשָׁאַל: "וַהֲרֵי עַל הַשֶּׁלֶט כָּתוּב שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהָכִין כָּל דָּבָר"?
"אֱמֶת הַדָּבָר", עָנָה לוֹ, "בְּרַם, זֶה יָמִים רַבִּים שֶׁנֶּחְקַק הַחֹק הָאוֹסֵר עַל הַאֲבָסַת אֲוָזִים... אָז בִּשְׁבִיל מִי אֶתְאַמֵּץ לְהַשִּׂיג שֻׁמָּן כָּזֶה בְּדֶרֶךְ לֹא דֶּרֶךְ?"
הַנִּמְשָׁל:
הַפָּסוּק בְּסֵפֶר מְלָכִים אוֹמֵר "וַיִּתֵּן אֱלֹקִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה... כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם".
וְדָרְשׁוּ חָזָ"ל שֶׁקִּבֵּל חָכְמָה כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל יַחַד (שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם").
וְהַכַּוָּנָה,
שֶׁמַּטְּרַת מַתַּן הַחָכְמָה לִשְׁלֹמֹה הִיא, כְּדֵי שֶׁיוּכַל לַעֲנוֹת עַל כָּל שְׁאֵלָה בְּעִנְיְנֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת.
לֹא כֵן הַדָּבָר בְּעִנְיַן פָּרָה אֲדֻמָּה,
שֶׁכְּבָר יָצְאָה עָלֶיהָ הַפְּקֻדָּה "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה" - "חֻקָּה חָקַקְתִּי, גְּזֵרָה גָּזַרְתִּי".
וְלָכֵן אִישׁ לֹא יָבוֹא לִשְׁאֹל - וּמִתּוֹךְ שֶׁכָּךְ אֵין עוֹד צֹרֶךְ בְּמִי שֶׁיֵּדַע לַעֲנוֹת...
(מעובד עפ"י משלי המגיד מדובנא)