קורח: פדיון בכור האדם והבהמה

במדבר פרק יח פסוק טו:

מקרא:

כָּל פֶּטֶר רֶחֶם

לְכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לה' בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה

יִהְיֶה לָּךְ

אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה אֵת בְּכוֹר הָאָדָם

וְאֵת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה תִּפְדֶּה

ופירושו:

כל בכור, שבלידתו פתח את רחם אמו,

מכל גוף הניתן לה' - אדם ובהמה טהורה

יינתן לך - הכהן

אבל, במקום לקבל את בכור האדם - תקבל כסף (בתמורה)

ובמקום בכור האתון - תקבל שֶׂה (אם כך יבחר בעליו).

במדבר פרק יח פסוק טז:

מקרא:

וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה

בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים

בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ

עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא

ופירושו:

בכור האדם ייפדה רק מגיל חודש,

בשווי של 5 שקלי כסף (כ- 260 ש"ח),

במטבע עתיקה הקרויה "שקל הקודש",

שמשקלה 20 מעות/פרוטות כסף.

במדבר פרק יח פסוק יז:

מקרא:

אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר אוֹ בְכוֹר כֶּשֶׂב אוֹ בְכוֹר עֵז

לֹא תִפְדֶּה

קֹדֶשׁ הֵם

אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ

וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר

אִשֶּׁה

לְרֵיחַ נִיחֹחַ לה'

ופירושו:

אבל בכור בהמה טהורה - שור, כבש ועז,

אתה הכהן, לא תקבל כסף תמורתו,

הם יינתנו לך - הכהן, ויוקרבו על-ידך לקרבן,

את הדם תַּזֶּה על קרנות המזבח,

ואת החלק המשובח בבשרם תשרוף באש המזבח,

זהו קרבן העולה באש,

שיגרום (כביכול) "נחת רוח" לפני ה' על שקיימת את רצונו.