01 - הקבוצה הרשמית

מי רשאי לדבר בבניין?

ביום הראשון שלו במגדלי פסגאון, נועם רז הספיק להיכנס לדירה, להכיר את ועד הבית ולהיות מורחק מקבוצה שלא ידע שאסור לו להיות בה.

הוא הגיע מעט אחרי עשר בבוקר. המובילים כבר פרקו את הארגזים בלובי, ושני שכנים עמדו ליד המעלית וצפו בהם כאילו מדובר במבצע הנדסי שעלול להשפיע על יסודות המגדל.

ליד לוח המודעות המתין לו גבר גבוה, בן שישים ומשהו, בחולצה מכופתרת ובידו קלסר כחול.

„נועם רז?”

„כן.”

האיש הושיט יד.

„גדעון ברק. יו״ר נציגות הבית.”

„נעים מאוד.”

„כולם קוראים לי הוועד.”

נועם חייך. גדעון לא.

„כבר קיבלת את התקנון?”

„שלחו לי משהו.”

„איזה משהו?”

„קובץ.”

„איך קראו לו?”

נועם הוציא את הטלפון וחיפש.

„תקנון סופי חדש מעודכן.”

גדעון שאף אוויר. אחר כך נשף.

„זה הישן.”

„כתוב חדש.”

„הוא היה חדש כששלחו אותו.”

גדעון פתח את הקלסר והוציא חוברת מהודקת.

„זה התקנון המעודכן. יש גם גרסה דיגיטלית, אבל אני מעדיף לתת לדייר חדש משהו מוחשי.”

„תודה.”

„אין צורך לקרוא עכשיו. רק תחתום שקיבלת.”

נועם חתם.

גדעון סימן וי בטופס.

„אתה נכנס לדירה של אמיר שגב?”

„כן.”

„שמונה־שתיים.”

„אני חושב.”

גדעון הרים את הראש.

„אתה חושב?”

„קומה שמונה, הדירה השנייה משמאל.”

„זו שמונה־שתיים.”

„אז כן.”

„כדאי לדעת איפה אתה גר.”

„אני רק חצי שעה פה.”

„דווקא בהתחלה.”

אחד המובילים ניגש אליהם.

„סליחה, איפה אפשר להניח בינתיים את הארגזים של הספרים?”

נועם פתח את הפה, אבל גדעון כבר הסתובב.

„לא ליד המעלית. זה חוסם מעבר.”

„אז איפה?”

גדעון הביט בארגזים, הזיז בעצמו עגלת תינוק שנשענה על הקיר, ופינה מעבר צדדי.

„תניחו כאן, בצמוד לקיר, רק עד שהמעלית יורדת. לא מול ארון הכיבוי.”

המוביל הנהן וחזר לעבודה.

נועם הביט בגדעון.

„תודה.”

„בשביל זה יש ועד.”

גדעון כתב את מספר הטלפון של נועם בטופס ושלף את המכשיר שלו.

„אני מצרף אותך לקבוצות הווטסאפ.”

כעבור רגע הטלפון של נועם רטט.

גדעון ברק הוסיף אותך לקבוצה „מגדלי פסגאון — הודעות רשמיות”

מיד אחר כך רטט שוב.

גדעון ברק הוסיף אותך לקבוצה „מגדלי פסגאון — בעלי דירות בלבד”

גדעון הסביר:

„הקבוצה הרשמית מיועדת להודעות מטעם הנציגות. אין שם דיונים.”

„בסדר.”

„קבוצת בעלי הדירות פתוחה לשיח, אבל בנושאים ענייניים בלבד. תקציב, תחזוקה, רכוש משותף. לא ברכות, לא בדיחות ולא תמונות של חתולים.”

„יש בעיה עם חתולים?”

„יש בעיה עם תמונות.”

נועם הנהן כאילו הבין.

„אני ממליץ שתציג את עצמך בקבוצת הבעלים,” אמר גדעון. „קצר. שם, דירה, ואם יש משהו רלוונטי.”

„מה יכול להיות רלוונטי?”

„למשל מקצוע.”

„למה?”

„לפעמים צריך עורך דין, מהנדס, רואה חשבון.”

„אני עורך תוכן.”

גדעון שקל את המידע.

„לא מזיק.”

נועם פתח את קבוצת בעלי הדירות. היו בה חמישים ואחד משתתפים. תמונת הקבוצה הייתה צילום של חזית המגדל ביום כחול במיוחד, כנראה כחול יותר מזה שהיה במציאות.

הוא כתב:

שלום לכולם, נועם רז, נכנס היום לדירה 8/2. נעים להכיר.

בתוך שניות הופיעו תגובות:

ברוך הבא 👋

בהצלחה 🌷

ברוך הבא לפסגאון 🏢

ואז:

קנית מאמיר שגב?

נועם ענה:

לא, אני שוכר ממנו.

עברו כמה שניות.

לידו, גדעון הביט במסך.

„אתה שוכר?”

„כן.”

„לא קנית את הדירה?”

„לא.”

„אמיר כתב לי שאתה בעל עניין בדירה.”

„אני מניח שאני בעל עניין. אני גר בה.”

„זה ניסוח מטעה.”

„יכול להיות.”

גדעון הקיש משהו בטלפון.

גדעון ברק הסיר אותך מהקבוצה „מגדלי פסגאון — בעלי דירות בלבד”

נועם הרים אליו את העיניים.

„זה היה מהיר.”

„זו לא הרחקה,” אמר גדעון. „זו התאמת שיוך.”

„לא נעלבתי.”

„לא אמרתי שנעלבת.”

„בסדר.”

„חשוב לי שלא תראה בזה יחס אישי.”

„אני לא.”

„מצוין.”

גדעון החזיר את הטלפון לכיסו.

„אם יש לך נושא שקשור לדירה, אתה פונה לאמיר בעל הדירה והוא מעלה אותו בקבוצה.”

„ואם זה משהו שקשור אליי?”

„באיזה מובן?”

„נניח משהו שקורה בבניין.”

„אתה יכול לפנות אליי.”

„בקבוצה הרשמית?”

„לא. אי אפשר לכתוב שם.”

„אז בפרטי?”

„אם זה ענייני.”

נועם הנהן.

גדעון הושיט לו את הקלסר לחתימה נוספת.

„זה אישור שקיבלת הסבר על הקבוצות.”

🔹

גדעון ברק היה יו״ר ועד הבית כבר אחת־עשרה שנים.

רשמית הוא לא היה האיש היחיד בוועד, אבל מבחינת רוב הדיירים לא היה הבדל ממשי בין גדעון לבין הוועד כולו. כשאמרו „הוועד ביקש”, „הוועד החליט” או „הוועד שוב שלח מסמך”, התכוונו אליו.

פעם הייתה לצדו דליה, אשתו.

היא מעולם לא נבחרה לשום תפקיד, אבל כולם קראו לה „הוועדה”.

גדעון היה כותב הודעה בת שבע פסקאות; דליה הייתה יורדת ללובי, מדברת שתי דקות עם האדם הנכון, והעניין היה נפתר לפני שההודעה נשלחה.

מאז שנפטרה, נותר הוועד בלי הוועדה.

ההודעות התארכו. הישיבות התרבו. ונושאים שפעם נסגרו ליד המעלית התחילו לקבל כותרת, מספור וסיכום החלטות.

🔹

לקראת אחת עשרה כבר עשתה ההסרה של נועם את דרכה לקבוצה אחרת:

„אישות המגדל”

שושנה פתחה את הקבוצה לפני שש שנים. איש לא ידע אם התכוונה ל„נשות הבניין” או ל„אושיות הבניין”, אבל היא סירבה לתקן. לדבריה, „כבר כולם יודעים מה זה”.

עכשיו כתבה שושנה:

גדעון הכניס את החדש לבעלי דירות ואז העיף אותו

תמר שלו ענתה:

הוא לא העיף. הוא „התאים שיוך”

שושנה:

מה זה אומר?

תמר:

שהוא הוציא אותו אבל בניסוח של ועד

אחת הנשים כתבה:

אבל אם הוא שוכר, הוא באמת לא בעל דירה

תמר:

נכון. השאלה היא איפה הוא כן יכול לדבר

שושנה:

אז שיפתחו קבוצה לשוכרים

תמר:

למה צריך להפריד כל דבר?

שושנה:

כדי שיהיה סדר

תמר הביטה במסך וחייכה.

במגדל קראו לה שָׁלְוִי.

איש לא זכר בדיוק מי התחיל. ייתכן שזה היה קיצור של תמר שלו, וייתכן שהכינוי דבק בה מפני שתמיד דיברה בקול רגוע, גם כשהקימה התנגדות.

שלוי הייתה בת שלושים ותשע, יועצת ארגונית במקצועה, ומאמינה גדולה בשיתוף — במיוחד כשהיא קבעה את צורתו.

היא מעולם לא אמרה שהיא רוצה להחליף את גדעון. היא רק אמרה שלא הכול צריך לעבור דרך אדם אחד.

בעלה, יואב, ישב מולה במטבח.

„את הולכת לפתוח קבוצה?” שאל.

„לא.”

„אז למה את בודקת אם השם ‘כל הדיירים’ תפוס?”

שלוי הסתכלה עליו.

„אני רק בודקת.”

„כמובן.”

כעבור דקה נפתחה קבוצה חדשה:

„מגדלי פסגאון — כל הדיירים”

בתיאור הקבוצה נכתב:

קבוצה פתוחה לכל מי שמתגורר בפועל במגדל. לשיח מכבד, קצר וענייני.

שלוי הוסיפה את נועם.

אחר כך כתבה:

ברוך הבא לנועם, הדייר החדש בקומה 8.

כאן אפשר לשאול ולהשתתף גם אם אינך בעל הדירה

נועם לא ידע אם להודות או להיעלם.

הוא כתב:

תודה. רק חשוב לי לומר שלא ביקשתי שיפתחו קבוצה בגללי

שלוי השיבה:

ברור. הקבוצה לא נפתחה בגללך. האירוע רק המחיש צורך קיים

🔹

גדעון הצטרף לקבוצה כעבור פחות מדקה.

איש לא צירף אותו ישירות. מישהו שלח לו קישור.

הוא כתב:

שלום לכולם.

למען הסר ספק, קבוצה זו אינה קבוצה רשמית של נציגות הבית ואינה מוסמכת לקבל החלטות בשם הבית המשותף.

שלוי ענתה:

נכון. זו רק קבוצה שבה כל הדיירים יכולים לדבר

גדעון:

בשביל זה קיימת קבוצה רשמית.

שלוי:

שבה רק הנציגות יכולה לדבר...

גדעון לא השיב.

נועם חשב שהדיון הסתיים.

הוא עדיין לא הכיר את הבניין.

🔹

הוויכוח היה נשאר קטן, אלמלא הודעה קולית שהתקבלה באחת הקבוצות הסגורות:

„אני אומרת לכן, שלוי חיכתה להזדמנות. היא כבר מזמן רוצה לפתוח קבוצה נגד גדעון. רק אל תעבירו לשושנה, כי תוך דקה זה בכל המגדל.”

אחת השכנות ניסתה להעביר את ההודעה לחברה בפרטי, אך שלחה אותה בטעות לקבוצת „מגדלי פסגאון — כל הדיירים”.

למשך עשרים שניות איש לא נשם.

ואז שושנה כתבה:

שמעתי

אחר כך:

ומה זאת אומרת לא להעביר לשושנה?

שלוי כתבה:

שושנה, ההודעה נשלחה בטעות

שושנה:

בטעות דיברו עליי או בטעות שלחו?

איש לא ענה.

שושנה המשיכה:

יפה מאוד 👏

עכשיו אני מבינה למה יש קבוצה „לא כולל שושנה”.

גדעון כתב:

איזו קבוצה?

שושנה שלחה צילום מסך.

בראש המסך הופיע השם:

לא כולל שושנה

היו בה ארבע־עשרה משתתפות.

שלוי לא הייתה אחת מהן.

אחת מחברות הקבוצה ניסתה להסביר:

שושנה, הקבוצה נפתחה לפני שנתיים בשביל יום ההולדת שלך

שושנה:

אז למה כתבתן שם אתמול?

לא הייתה תשובה טובה.

🔹

חשיפת „לא כולל שושנה” שינתה את אופי הדיון.

עד אותו רגע דיברו על זכותם של שוכרים להשתתף. עכשיו כולם רצו לדעת אילו קבוצות נוספות קיימות.

גדעון כתב:

קבוצות פרטיות אינן עניינה של הנציגות, כל עוד אינן מתחזות לגורם רשמי.

שושנה:

ומה עם „תומכים בשלוי”?

שלוי כתבה מיד:

מה? 😳

שושנה העלתה צילום מסך נוסף.

תומכים בשלוי

שלוי הגדילה את התמונה.

„אני לא בקבוצה הזאת,” אמרה ליואב.

„אני יודע.”

שלוי כתבה בקבוצה הכללית:

למען הסר ספק, אין לי קשר לקבוצה הזאת

גדעון ענה:

איש לא טען שיש לך קשר.

שלוי:

אבל מישהו פתח קבוצה על שמי

גדעון:

ייתכן שאנשים תומכים בך.

שלוי:

זה נשמע לך סביר?

גדעון:

איני נוהג להעריך קבוצות מחתרתיות.

שושנה כתבה:

אני יודעת מי מנהל תקבוצה.

מיד הופיעו תגובות:

מי?

תכתבי 👀

בפרטי

שושנה ענתה:

אני לא מעבירה דברים שנאמרו לי בסוד

שלוי הגיבה בסימן שאלה.

שושנה:

כשאומרים לי לא להעביר, אני לא מעבירה

🔹

בשעה אחת־עשרה וחצי הצטרף לדיון ציון לוי.

במגדל הכירו אותו בשם „ציון תמ״א”.

במקום שבו עמדו מגדלי פסגאון היה פעם בית משפחתו. במסגרת העסקה שבה נהרס הבית ונבנה המגדל, קיבל ציון כמה דירות.

במחלקת המכירות של היזם שמרו אותו במערכת בשם „ציון תמ״א”, כדי להבדיל בינו לבין ציון אחר שהתעניין בדירה. הכינוי דלף לאנשי המקצוע, לעורכי הדין ולדיירים — ונשאר.

ציון שנא אותו.

„אני הייתי פה לפני התמ״א,” נהג לומר.

הוא כתב בקבוצה:

מה הסיפור?

שושנה ענתה:

החדש שוכר והוועד הוציא אותו מהבעלים

ציון: 

אז למה אתם רבים?

שושנה:

כי אין לשוכרים איפה לדבר

ציון:

אתם רבים מי בעל דירה. אני הייתי בעל האדמה

נועם קרא את המשפט פעמיים.

הוא כתב:

סליחה, מי זה ציון תמ״א?

עברו שלוש שניות.

ציון כתב:

ציון לוי

ואז:

תמ״א זה מה שעשו לבית. לא השם שלי

🔹

בצהריים כבר הצטרפו לקבוצת „כל הדיירים” כמעט כל דיירי המגדל. 

גדעון ניסה להחזיר את הדיון לנקודת ההתחלה.

אבקש להבהיר: נועם הוסף לקבוצת בעלי הדירות עקב אי־הבנה שנבעה מניסוח לא מדויק של בעל הדירה. ברגע שהטעות התבררה, היא תוקנה.

שלוי ענתה:

אף אחד לא טוען שהיית צריך להשאיר אותו בקבוצת הבעלים

גדעון:

אם כך, על מה הדיון?

שלוי:

על כך שאין קבוצה שבה כל מי שגר כאן יכול להשתתף

שושנה כתבה:

עכשיו יש

נועם כתב:

באמת שאין לי טענה. אני רק מנסה להבין למי צריך לפנות אם יש בעיה

תוך דקה קיבל תשובות:

לוועד.

לבעל הדירה.

לקבוצה הזאת.

תלוי איזו בעיה 🤷‍♀️ אם זו בעיה בדירה — לבעלים, אם זו בעיה בבניין — לוועד, אם הוועד לא עונה — אז פה.

גדעון כתב:

הוועד עונה.

נועם התכוון לכתוב לגדעון בפרטי:

אני מעדיף לא להיות חלק מהוויכוח

בטעות שלח את ההודעה לקבוצה כולה.

שלוי הגיבה מיד:

ברור. אף אחד לא מכניס אותך לוויכוח

גדעון כתב:

גם אני לא.

נועם מחק את ההודעה.

שושנה כתבה:

ראינו

🔹

בערב פרסם גדעון הודעה בקבוצה הרשמית.

דיירים יקרים,

בעקבות האירועים שהתעוררו היום, אבקש לרענן את מבנה ערוצי התקשורת במגדל:

קבוצת „מגדלי פסגאון — הודעות רשמיות” היא הערוץ הרשמי היחיד של נציגות הבית.

קבוצת „בעלי דירות בלבד” מיועדת לבעלי זכויות בדירות או למיופי כוח מטעמם.

שוכרים ודיירים אחרים רשאים לפנות לנציגות באופן פרטי או באמצעות בעלי הדירות.

אין להעביר צילומי מסך או הודעות קוליות מקבוצות פרטיות ללא הסכמת הכותבים.

שלוי העבירה את ההודעה לקבוצת „כל הדיירים”.

היא כתבה:

לפחות עכשיו הכול ברור

גדעון הופיע מיד.

אבקש שלא להעביר הודעות מהקבוצה הרשמית ללא צורך.

שלוי:

זו הודעה לכל הדיירים

גדעון:

לכן היא פורסמה בקבוצה הרשמית.

ואז הוסיף:

את ממשיכה ליצור בלבול.

שלוי:

אני לא נגדך, גדעון. אני פשוט חושבת שלא הכול צריך לעבור דרך אדם אחד

נועם הביט במסך.

למעלה הופיעה הודעה:

שושנה שינתה את תיאור הקבוצה „מגדלי פסגאון — כל הדיירים”

התיאור החדש היה:

„הקבוצה הרשמית של כל מי שלא בקבוצה הרשמית”

שלוי שינתה אותו בחזרה.

🔹

לפני שהלך לישון קיבל נועם הודעה פרטית מגדעון.

ערב טוב נועם.

אני מצטער אם נגרמה לך אי־נעימות ביום הראשון. חשוב לי להדגיש שלא הייתה כל כוונה להפלות בין בעלי דירות לשוכרים, אלא לשמור על חלוקת סמכויות תקינה.

נועם ענה:

הכול בסדר. באמת

כעבור רגע גדעון כתב:

מצוין.

רק חשוב שלא תסתמך על מידע שנמסר בקבוצות שאינן רשמיות.

נועם כתב:

הבנתי.

מיד לאחר מכן קיבל הודעה משלוי:

ברוך הבא שוב. אל תדאג, בדרך כלל יותר רגוע כאן

נועם הביט בשתי ההודעות.

ואז קיבל הודעה שלישית, משושנה:

ברוך הבא נועם. רק שתדע, יש עוד קבוצות, אבל לא כדאי להצטרף להכול ביום הראשון

נועם הניח את הטלפון על השידה.

המכשיר רטט שוב.

אורית הוסיפה אותך לקבוצה „לא כולל שושנה”

כעבור שנייה הגיעה הודעה פרטית משושנה:

ראיתי שצירפו אותך. אל תאמין לכל מה שכותבים שם

נועם כיבה את הטלפון.