05 - סימני נפט

זכויות בנייה וזכויות קידוח

הדיון התחיל בגלל העלאה של שמונים ושבעה שקלים בדמי הוועד.

גדעון הציג את המספר על המסך בחדר הדיירים.

״הסכום משקף עלייה בעלויות הניקיון, החשמל, הביטוח ותחזוקת המעליות.״

״שמונים ושבעה לכל דירה?״ שאלה שושנה.

״בממוצע.״

״אני לא גרה בממוצע.״

״החיוב יחושב לפי שטח הדירה.״

״אז למה אתה אומר שמונים ושבעה?״

״כדי לתת סדר גודל.״

דייר מן השורה האחורית אמר:

״בקצב הזה כבר יותר זול להרוס את המגדל ולבנות פה שישים קומות בתמ"א.״

כמה אנשים צחקו.

ציון לא.

״למה אמרת שישים?״ שאל.

הדייר הביט בו.

״סתם התבדחתי.״

״שישים זו לא בדיחה. שישים זו תוכנית.״

גדעון דפק בכעס על השולחן.

״אין שום תוכנית.״

ציון הסתובב אליו.

״אז למה הוא יודע על שישים?״

״הוא לא יודע.״

״הוא אמר.״

״אנשים אומרים דברים.״

״נכון,״ אמר ציון. ״ככה מתחילים פרויקטים.״

שָׁלְוִי שילבה ידיים.

״גם אם הייתה אפשרות, אני מתנגדת. מגדל בן שישים קומות ישנה את אופי המקום. יהיו עומסים, פקקים, צל, עוד מאות דיירים—״

״ועוד ארבעים קומות,״ אמר ציון.

״זה בדיוק מה שאמרתי.״

״לא. את אמרת עוד אנשים. אני אמרתי עוד נכסים.״

גדעון הביט בו.

״ומה לך ולנכסים האלה?״

״הם עומדים על הקרקע שלי.״

״הקרקע כבר לא שלך.״

״אז של מי היא?״

״של הבית המשותף.״

ציון הנהן.

״יפה. ומי הביא אותה לבית המשותף?״

שלוי אמרה:

״בכל מקרה, הקומות הנוספות יעמדו על הבניין של כולנו, לא ישירות על הקרקע.״

ציון הסתכל עליה.

״והבניין עומד על מה?״

״על יסודות.״

״והיסודות?״

״בתוך הקרקע.״

״של מי?״

שלוי שתקה.

ציון נשען לאחור.

דייר אחר צחק.

״לפי ההיגיון הזה, גם כל מה שמתחת לקרקע שייך לך.״

ציון הביט בו.

״ודאי.״

״גם אם ימצאו שם נפט?״

הצחוק נפסק.

שושנה הסתובבה לאט אל ציון.

״יש נפט?״

גדעון אמר מיד:

״אין נפט.״

ציון משך בכתפיו.

״אני לא אמרתי שיש.״

״אבל יש?״ שאלה שושנה.

״לא ידוע לי שיש.״

״זה לא אותו דבר כמו אין.״

״נכון.״

״אז מה כן ידוע לך?״

ציון פתח את הקלסר.

״בזמנו הקרקע נבדקה.״

גדעון נאנח.

״כל קרקע נבדקת לפני בנייה.״

״היה גיאולוג.״

״גם זה רגיל.״

״הוא חזר.״

שלוי התכופפה מעט קדימה.

״למה הוא חזר?״

״כנראה שכח משהו.״

״מה?״

״אני לא יודע. הוא לא סיפר לי הכול.״

״אבל סיפר משהו?״

ציון דפדף בניירות.

״הוא שאל אם קדחו פעם עמוק.״

גדעון אמר:

״זו שאלה רגילה של גיאולוג.״

ציון הנהן.

״גם בפעם השנייה?״

החדר השתתק.

שלוי נשענה קדימה.

״הוא שאל פעמיים?״

״אני לא מנהל רישום של שאלות.״

״אתה מנהל רישום של הכול.״

״נכון. אבל לא הבאתי אותו היום.״

שושנה כבר הוציאה מחשבון בטלפון.

״כמה שווה באר נפט?״

גדעון הביט בה.

״אין באר נפט.״

״אני רק בודקת סדר גודל.״

הדיירת שלידה שאלה:

״אם מוצאים נפט, מחלקים לפי מספר דירות או לפי מטרים?״

״לפי חלקים ברכוש המשותף,״ אמר גדעון אוטומטית.

כולם הסתובבו אליו.

הוא עצר.

״תיאורטית.״

שושנה הקלידה.

״אז דירה גדולה מקבלת יותר נפט?״

״אין נפט.״

״אבל אם יש, אני רוצה לדעת אם משתלם לי לסגור את המרפסת.״

דייר אחר אמר:

״אני קניתי מחסן. מחסן נחשב בקרקע?״

״המחסן בקומה מינוס שתיים,״ אמרה שושנה. ״אולי אתה הכי קרוב.״

״קרבה לא נותנת בעלות,״ אמר ציון.

״אבל קרקע כן?״

״הקרקע הייתה שלי.״

״והנפט היה שלך?״

ציון סגר מעט את הקלסר.

״אם היה.״

״ואם יש?״

״אז נדבר.״

״עם מי?״

״קודם כול איתי.״

אלון מהפנטהאוז, שישב עד אז בשקט, הרים את הראש.

״יש כאן משהו ממשי, או שכולם מתכננים את הפנסיה לפי משפט של אדם שאמר שישים קומות כדי לא לשלם שמונים ושבעה שקלים?״

ציון הביט בו.

״אתה לא חייב להשתתף.״

״אני לא משתתף.״

״מצוין.״

״אבל אם יש נכס תת־קרקעי, ברור שהטיפול בו צריך להיות מקצועי.״

שלוי חייכה.

״אתה מתנגד לנפט או רק לניהול שלו בידי אחרים?״

״אני מתנגד להפיכת בניין מגורים לשדה קידוח.״

״ואם לא צריך קידוח בתוך הבניין?״ שאלה שושנה. ״אולי קודחים מהחניה.״

אלון הביט בה.

״זה אמור להרגיע אותי?״

״יש לך ארבע חניות. לא חייבים להשתמש בכולן.״

״אני משתמש בכולן.״

״לא בו־זמנית.״

אלון פנה לגדעון.

״רק כדי להבין: אם מתגלה משאב בעל ערך מתחת לקרקע, למי הוא שייך?״

״למדינה, ככל הנראה.״

ציון נשען קדימה.

״ככל הנראה?״

״אני לא משפטן בתחום הנפט.״

״אז אל תחלק למדינה דברים לפני שבדקת.״

שלוי אמרה:

״אני עדיין מתנגדת לגובה. שישים קומות זה מהלך בלתי אחראי.״

״נכון,״ אמר ציון.

״אבל העומק הוא שאלה אחרת.״

גדעון הביט בה.

״לפני שתי דקות לא הייתה שאלה.״

״לפני שתי דקות לא ידענו שהיה גיאולוג.״

״בכל בניין יש גיאולוג.״

״אבל לא בכל בניין הוא חוזר.״

ציון כחכח בגרונו.

״שלוש פעמים.״

כולם הסתובבו אליו.

שלוי שאלה:

״אמרת פעמיים.״

״אמרתי שבפעם השנייה הוא בא בלי המהנדס. לא אמרתי שזו הייתה הפעם האחרונה.״

״ומה היה בפעם השלישית?״

ציון שתק.

״ציון?״

״הוא בא בערב.״

שושנה לחשה:

״למה גיאולוג בא בערב?״

ציון משך בכתפיו.

״אולי ביום הוא עבד.״

גדעון קם.

״מספיק. אין פרויקט לגובה ואין בדיקה לעומק. אנחנו כאן כדי להצביע על העלאת דמי הוועד.״

״רגע,״ אמרה שושנה. ״אם ימצאו נפט, עדיין צריך להעלות?״

״לא ימצאו.״

״ואם כן?״

״אז נדון בזה.״

״לפני או אחרי שמעלים?״

״זה לא קשור.״

״בטח קשור. אם אנחנו עשירים, שמונים ושבעה שקלים זה משהו אחר.״

אחד הדיירים אמר:

״אני מציע לדחות את ההעלאה עד לבירור.״

דיירת אחרת הסכימה.

״נכון. אי אפשר להעלות דמי ועד כשלא ברור מה מצב הנכסים.״

גדעון הביט סביבו.

״מצב הנכסים ברור.״

שושנה הצביעה למטה.

״לא הכול.״

אלון אמר:

״אני מוכן לממן בדיקה דיסקרטית, בתנאי שהיא תתבצע על ידי חברה רצינית ושלא תפורסם בקבוצה.״

שלוי צחקה.

״לפני רגע התנגדת.״

״אני עדיין מתנגד. אבל התנגדות אחראית מחייבת מידע.״

ציון הנהן.

״ככה מתחיל יזם.״

״אני לא יזם.״

״גם הגיאולוג לא היה, בהתחלה.״

גדעון פנה לציון.

״יש לך בכלל מסמך שמצביע על משהו חריג?״

ציון הוציא דף מקופל.

שלוי שלחה יד.

״אפשר לראות?״

הוא משך אותו מעט לאחור.

״זה רק רישום ישן.״

״של מה?״

״שכבות.״

״איזה שכבות?״

״קרקע.״

״ומה מסומן שם?״

ציון בחן את הדף.

״כתם.״

שושנה קמה ממקומה.

״איזה צבע?״

״כהה.״

״שחור?״

״לא הייתי אומר שחור.״

״מה היית אומר?״

״שחור־חום.״

גדעון לקח ממנו את הדף.

״זה כתם קפה.״

ציון הסתכל עליו.

״יכול להיות.״

״יש כאן עיגול של כוס.״

״גם גיאולוגים שותים קפה.״

שלוי בחנה את הדף.

״ומה כתוב לידו?״

גדעון קרא:

״לבדוק חדירה.״

שושנה עצרה את נשימתה.

״חדירה של מה?״

גדעון הפך את הדף.

״רטיבות.״

החדר נאנח.

ציון לקח בחזרה את המסמך.

״זו הפרשנות שלך.״

״כתוב כאן במפורש: חשש לחדירת רטיבות.״

״ועדיין הוא, הגיאולוג, חזר שלוש פעמים.״

ההצבעה על דמי הוועד נדחתה.

לא התקבלה החלטה על שישים קומות.

לא אושרה בדיקת נפט.

כן הוקם צוות מצומצם ל״בחינת זכויות בלתי ממומשות מעל ומתחת למפלס הקיים״.

שלוי עמדה בראשו.

אלון מימן חוות דעת ראשונית, בלי להודות שהוא מימן.

וציון, לפני שיצא, אמר לגדעון:

״דרך אגב, היה גם ריח.״

גדעון עצר.

״איזה ריח?״

ציון פתח את הדלת.

״אני לא מומחה. בשביל זה היה גיאולוג.״