גרפים ירוקים, תוצאות מורכבות
המייל נחת כמו משום מקום.
מוזמנים לישיבת העדכון.
מעכשיו לעכשיו.
יהיה קפה.
ועוגה.
וסמיילי.
🔹
הם מתיישבים.
יותר סקרנים מנרגשים.
כוסות קפה.
המבטים נמשכים לעוגת השמרים.
אור משליך בחשאי את הבורקס שלו לפח.
🔹
לביא:
“רצינו להראות משהו קטן.”
אפי מעלה מסך.
גרף.
צבעים ירוקים.
בועיות תובנה.
שמות בצד.
השמות שלהם.
🔹
לביא פותח בחגיגיות:
“יוסי — עלייה בחדות אפיון.”
יוסי מחייך.
“ידעתי,” הוא ממלמל.
“אור — עלייה בתיעוד קוד.”
אור:
“זה עוזר לכולם להבין.”
אפי ממשיך:
“רונן — קיצור זמן סגירת משימות.”
רונן:
“האמת, גם אני הרגשתי שהעבודה רצה.”
“תמי — עלייה בכמות התקלות שזוהו.”
תמי:
“יש מה למצוא.”
לביא נוטל שוב את המושכות:
“שיבולת — עלייה בחיבור עם לקוחות.”
לא ייאמן — שיבולת מסמיקה.
שקט קצר.
חיוכים.
🔹
אור מתעשת ראשון:
“אז זה עובד?”
לביא:
“נראה שכן.”
שיבולת:
“רגע… תמי מוצאת יותר תקלות—זה לא בגלל שרונן סוגר מהר?”
שקט.
המבט של רונן נע בין שיבולת לתמי.
תמי מביטה במסך.
“זה קשור,” היא אומרת ביושר.
“אותו ציר,” היא מוסיפה.
“רונן — זמן סגירה ירד.”
“תמי — תקלות שעלו אחרי סגירה עלו.”
שקט.
רונן:
“זה זמני.”
תמי:
“זה חוזר.”
יוסי מתקרב למסך.
“זה לא שיפור נפרד,” הוא אומר.
“זה מזיז אחד את השני.”
לביא שותק.
🔹
רונן לא נשאר חייב:
“אור — עלייה בתיעוד קוד,” הוא מחקה.
החיוך של אור קופא.
רונן ממשיך:
“זה נקרא תיעוד?”
אור:
“ברור.”
“למה לא.”
רונן:
“כל ההערות הן העתקות מהאפיון של יוסי.”
אור מתגונן:
“זה עדיין עוזר.”
יוסי:
“הערות אפיון לא יכולות להסביר את הקוד.”
🔹
אור מתפרץ:
“זו לא אשמתי.”
אחרי רגע:
“זה כי אני לא מבין כלום ממה שיוסי כותב,
הכל כתוב ברמזים.”
יוסי:
“אבל זה ממוקד.”
אור:
“אבל לא מובן. אני פשוט מדביק את מה שכתבת בתוך הקוד.”
“חברה, בואו נרגע,” מבקשת שיבולת.
היא היחידה שעדיין מוחמאת.
אפי התקשה לפרגן:
“שיבולת — חיבור עם הלקוחות עלה.”
ואז הוסיף:
“אבל מספר העסקאות ירד.”
שקט.
🔹
תמי נשענה לאחור:
“אז זה לא שיפורים.”
יוסי, סמוק מעט:
“אבל זה שינוי שמזיז משהו אחר.”
תמי לא מתקנת.
אור השתוקק למעט סוכר.
לשם שינוי, הסתפק בפרוסה אחת מהעוגה.
🔹
לביא לאפי:
“יש לך הסבר?”
שקט.
אפי חושב.
מאוד חושב.
“זה עבד,” הוא אומר לבסוף בקול רם.
אחרי רגע
“מאוד.”
הוא נוקש באצבע.
האצבע נוחתת על מקש Enter במקלדת.
קליק של שקף.
שורה חדשה:
“אפי — עלייה בעומס מושגים.”
אפי קופא.
תמי שואלת בעצבנות:
“רגע, יש עוד שקף?”
🔹
קליק.
“לביא — עלייה במשוב חיובי לעובדים.”
חיוך קטן על שפתיים לבנות.
שיבולת:
“זה נכון.”
תמי מגדילה את הבועית.
השורה השניה נחשפת:
“ירידה בהצעות שכר.”
🔹
החיוך נשאר.
אבל נהיה מתוח.
אור:
“זה אותו דבר?”
יוסי:
“לא.”
שקט.
לביא מביט במסך.
לא זז.
🔹
אפי כבר ליד הדלת.
“גם ניצחון פירוס זה ניצחון”.
“העיקר שזה עובד.”
יוסי:
“כן.”
עוצר רגע.
“אבל לא ככה.”
