על נאומו הארוך של משה
בשנת הארבעים למסעם במדבר. נשא משה נאום ארוך שנמשך על פני חמשה שבועות.
בנאומו, הזכיר את כל המאורעות שאירעו להם במדבר, מהיום שבו יצאו ממצרים, ועד עתה, וכן חזר על כל המצוות שבתורה.
הנאום כולל למעשה את כל חומש דברים, ולכן נקרא ספר זה גם משנה תורה.
הנאום נישא מתאריך א' בשבט ועד ז' באדר (יום פטירתו), ונערך בערבות מואב (ממזרח לירדן) מול העיר יריחו.
תוכן הנאום
חטאים מרומזים
משה מוכיח את ישראל - ברמז - כדי לשמור על כבודם. הוא מזכיר להם את:
- חוסר בטחונם בה', כאשר פרעה רדף אחריהם, והם נצבו מול ים סוף, ואמרו "הַמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר"
- תלונתם על החוסר במזון, לאחר שעברו את הים, כשאמרו "מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְּיָד ה' בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר"
- חטא העגל, אחרי מתן תורה, ככתוב "וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל"
- חטא המרגלים, במדבר פארן, כשבכו "לוּ מָתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה לוּ מָתְנוּ"
- מחלוקת קורח ועדתו, ככתוב "וַיִּלֹּנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... לֵאמֹר אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה'"
- תלונתם על חדגוניות המן, שאמרו "כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל"
- חֶטְאָם בעבודה זרה בשיטים, ככתוב "וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר"
תוצאות מרומזות
משה מראה (גם זה ברמז) לעם ישראל, מה נגרם כתוצאה מחטא המרגלים:
- אחרי שכבר קיבלתם את התורה, ובניתם את המשכן, ומיניתי לכם שרי אלפים, מאות, חמישים ועשרות, הנה כבר הייתם מוכנים לכניסה לארץ. אבל חטאתם בשילוח המרגלים, ונענשתם לסוב 40 שנה במדבר.
- כששמעתם על העונש, הֶעְפַּלְתֶּם להר כדי להיכנס בכוח. על כך נענשתם בתבוסה מול הָאֱמוֹרִי.
- בהמשך, התארכה הדרך עוד, בשל האיסור שהטיל ה' על כיבוש אדום, עמון ומואב. איסור זה לא היה מוטל אילו נכנסתם לארץ מיד אחרי מתן תורה וללא חטא המרגלים.
- אח"כ כבשתם את ארצות סיחון ועוג.
כמו כן, הזכיר משה את התנאי שערך עם בני ראובן, גד וחצי מנשה, לקבלת נחלתם במזרח לירדן.
ובסיום הדברים פנה אל בני ישראל, בדברי חיזוק:
עתה עומדים אתם להיכנס לארץ. אל תפחדו - ה' אתכם !