קינה על החורבן בתשעה לחודש אב


מכונת מלחמה רומאית נוגחת בחומה

המלך צדקיהו

אֲנִי הַגֶּבֶר, רָאָה עֱנוּת וְחֻרְבַּן (1),
חָזָה פְּנֵי מֶלֶךְ (2), בְּיוֹם סַגְרִיר וְעָנָן (3).

דִּמְדּוּמֵי חַמָּה בְּשִׁפּוּלֵי רָקִיעַ מֻאֲדָם,
פַּלְגֵי מַיִם לִבּוֹ (4), וְהוּא מֶלֶךְ וְאָדָם (5).

שְׁאוֹן כַּשְׂדִּים (6), אַיִל (7) - בַּחֵיל (8) גָּח,
הַמֶּלֶךְ פָּנָיו מֵלִיט, וְגֵווֹ נִרְעַד, שָׁח.

אֵין זֶבַח קָרֵב, נִבְטָל תָּמִיד וְקָרְבַּן (9),
רַק הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם מְשׁוֹרְרִים עֲלֵי דּוּכָן (10).

מוֹצָאֵי שַׁבָּת הָיָה (11), וִיהוֹיָרִיב בְּמִשְׁמַרְתּוֹ (12),
שִׁיר שֶׁל יוֹם אָמְרוּ, וְלֹא בְּעִתּוֹ (13).

וַיֶּחֱזַק הָרָעָב, וְלֹא הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ (14),
וַתִּבָּקַע הָעִיר - כִּי מִצָּפוֹן בָּא קֶרֶץ (15).

וַיָּנֹס הַמֶּלֶךְ לַיְלָה, וְיָרַד בַּגָּן, בַּמְּעָרָה (16),
כּוֹשֵׁל, וּבוֹדֵד, וְנִתְעֶה - עֹל מַלְכוּתוֹ נָשָׂא (17).

וְהַלְּבָנוֹן בָּאַדִּיר יִפּוֹל (18), וְהַמִּקְדָּשׁ וְהָאֲרִיאֵל (19),
כִּי בְּאַחַת נִטַּל כָּבוֹד מִיּהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל.

ביאור

  1. עפ"י איכה (ג, א) "אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי בְּשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ". ענות = סבל.
  2. כותב הדברים, ראה כביכול את הבעת המצוקה על פני המלך צדקיהו.
  3. עפ"י איכה (ג, מד) "סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה". המדרש מספר כי ה' פרש ענן כדי לחסום את תפילת עם ישראל.
  4. על משקל הפסוק (משלי כא, א) "פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד ה". כאן מתאר הביטוי את ליבו הנמס של המלך.
  5. כַּשְׂדִּים = בבלים
  6. אמנם מלך הוא, אבל גם (רק) אדם...
  7. אַיִל = מכונת מלחמה עתיקה בעלת כר-מגח עם קרני ברזל הנוגחים בחומה
  8. עפ"י איכה (ב, ח) "וַיַּאֲבֶל חֵל וְחוֹמָה יַחְדָּו אֻמְלָלוּ". חיל = חומה.
  9. ביום י"ז בתמוז הובקעה העיר, והתבטלה הקרבת קרבן התמיד.
  10. עפ"י הגמרא במסכת ערכין (דף יא עמוד ב) - שם עמדו ושוררו בשעת הקרבת התמיד.
  11. (שם) החורבן היה במוצאי שבת (כלומר ביום א'), במוצאי שביעית (כלומר בשנה שמינית), ובתשעה באב.
  12. (שם) החורבן אירע ביום שבו כיהנה משמרת הכהנים ממשפחת יהויריב.
  13. (שם). באותו יום נורא, טעו הלווים ואמרו (ביום ראשון) את השיר המיועד ליום רביעי. בשיר זה נאמר הפסוק "וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם (חטאם) וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם (ישמידם)"
  14. עפ"י מלכים ב (כה, ג) "בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר וְלֹא הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ".
  15. מושאל מירמיהו (מו, כ) "עֶגְלָה יְפֵה פִיָּה מִצְרָיִם קֶרֶץ מִצָּפוֹן בָּא בָא". קרץ = שבר.
  16. עפ"י מלכים ב (כה, ד) "וַתִּבָּקַע הָעִיר וְכָל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַלַּיְלָה דֶּרֶךְ שַׁעַר בֵּין הַחֹמֹתַיִם אֲשֶׁר עַל גַּן הַמֶּלֶךְ".
  17. עול האחריות הכבדה מוטל על כתפיו
  18. עפ"י ישעיהו (י, לד), שהתנבא כי המקדש, המכונה לבנון, יפול ביד עם אדיר.
  19. כינוי חיבה לירושלים

ישראל וייס

חדש יותר ישן יותר