היתום שמעולם לא הכיר את אמו

מדוע איננו חשים את צער החורבן במלואו?

מִלְּבַד קִיּוּם דִּינֵי הָאֲבֵלוּת עַל חֻרְבָּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, עָלֵינוּ גַּם לְהַפְנִים אֶת הָאֲבֵדָה שֶׁאִבַּדְנוּ, וּלְהִצְטַעֵר  עַל כָּךְ.

הַמַּגִּיד מִדּוּבְּנָא הִמְחִישׁ זֹאת בְּאֶמְצָעוּת

מָשָׁל

לְזוּג אֲשֶׁר שָׁנִים אֲרֻכּוֹת לֹא זָכָה לִילָדִים, וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם מִתְפַּלְּלִים אֶל ה' בְּכָל לִבָּם וּמְבַקְּשִׁים לְהִפָּקֵד בְּזֶרַע שֶׁל קְיָמָא.

וְהִנֵּה, שָׁמַע ה' לְבַקָּשָׁתָם, וְהָאִשָּׁה נִפְקְדָה בְּהֵרָיוֹן. אֲבָל, לַמַּרְבֶּה הַכְּאֵב, הִסְתַּבְּכָה הַלֵּדָה, וְהָאֵם וְעֻבָּרָהּ נִכְנְסוּ לְסַכָּנַת חַיִּים. הָרוֹפְאִים הוֹדִיעוּ לַבַּעַל, כִּי אֵין אֶפְשָׁרוּת לְהַצִּיל אֶת חַיֵּי שְׁנֵיהֶם, וְכִי עָלָיו לְהַחֲלִיט אֶת מִי מֵהֶם לְהַצִּיל...

הַבַּעַל הֶהָמוּם נִכְנָס לְחַדְרָהּ שֶׁל הַחוֹלָה, וְסִפֵּר לָהּ בְּאֵימָה אֶת דִּבְרֵי הָרוֹפְאִים. "כָּל חַיֵּי הִתְחַנַּנְתִּי לָהּ' שֶׁאֶזְכֶּה לְבֵן" - אָמְרָה, "וַאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לָתֵת אֶת חַיֵּי לְמַעֲנוֹ" - פָּסְקָה. וְכָךְ אָמְנָם הָיָה, הָאִשָּׁה נִפְטְרָה וְהַבֵּן נִצַּל.

הָאַבָּא גִּדֵּל אֶת בְּנוֹ הַיָּחִיד בִּמְסִירוּת וּבְאַהֲבָה רַבָּה, וּבְכָל פַּעַם חָזַר וְסִפֵּר לוֹ עַל מַעֲשֵׂה הַגְּבוּרָה שֶׁעָשְׂתָה אִמּוֹ לְמַעֲנוֹ. 

מִשֶּׁהִגִּיעַ הַבֵּן לְגִיל מִצְווֹת, קָרָא לִבְנוֹ וְאָמַר: "בְּיוֹם זֶה נוֹלַדְתָּ וּמֵתָה אִמְּךָ. עַתָּה מִשֶּׁנִּכְנַסְתָּ לְמִצְווֹת, תִּגְמֹל מְעַט לְנִשְׁמַת אִמְּךָ וַתִּקְרָא עָלֶיהָ קַדִּישׁ". 
נֶעֱמַד הַבֵּן בַּאֲדִישׁוּת וְהֵחֵל מְמַלְמֵל אֶת מִילוֹת הַקַּדִּישׁ. 
כְּשֶׁרָאָה זֹאת הָאָב, הִצְטַעֵר, וְאָמַר לִבְנוֹ בִּכְאֵב: "מֵאַחַר שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ אֶת מַה שֶּׁעָשְׂתָה אִמְּךָ לְמַעַנְךָ, מַדּוּעַ אַתָּה מִתְנַהֵג כָּךְ?" 
עָנָה הַבֵּן: "מָה אֶעֱשֶׂה? וַהֲרֵי אֵינִי מַכִּיר אֶת אִמִּי וּמֵעוֹלָם לֹא רְאִיתִיהָ...וְאֵיךְ אֶבְכֶּה בְּצַעַר עַל דָּבָר שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הִכַּרְתִּי?"

הַנִּמְשָׁל

הקב"ה רָצָה לְהַעֲנִישׁ וּלְהַאֲבִיד אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בִּגְלַל חַטָּאֵיהֶם הָרַבִּים, אֲבָל בְּרוֹב רַחֲמָיו, בָּחַר לְהַקְרִיב אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְקוֹמָם. וְהִנֵּה מַגִּיעַ יוֹם הַשָּׁנָה לְאוֹתוֹ חֻרְבָּן, וַאֲנַחְנוּ מִתְעַנִּים בִּקְרִירוּת וּבְלִי רֶגֶשׁ...

עָלֵינוּ לָדַעַת כִּי הַחֻרְבָּן הַנּוֹרָא, הִצִּיל לְמַעֲשֶׂה אֶת חַיֵּי הָאֻמָּה. הקב"ה הִקְרִיב אֶת בֵּיתוֹ לְמַעַן עַמּוֹ.

אָמְרוּ חֲכָמִים: "דּוֹר שֶׁלֹּא נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו - כְּאִלּוּ נֶחֱרַב בְּיָמָיו".