עקב: למה לא ראוי שהעשיר יסתגף?

למה דרש הרבי מהעשיר שיאכל בשר ודגים?

וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ

פעם אחת היה חסיד עשיר, שבא אל רבו - רבי יצחק מווארקא.
רבים הכירו את הונו הרב, אך גם את דרכו התמוהה: הוא חי בפשטות קיצונית. גם ביום טוב, הסתפק בלחם שחור ודג מלוח. לא טעם בשר, לא פתח יין. כל הוצאה - נשקלה ונחסכה.

החסיד נכנס אל הרבי, ממתין לברכה או עצה. אך הפעם - הרבי קיבל את פניו בקור. הוא הביט בו בעיניים בוערות ואמר:
"אם פתח לך הקב"ה את ידו, איך זה שאתה סוגר את שלך? אם נתברכת בעושר, אינך יכול לחיות כעני. תאכל טוב, תשתה, תכבד את הטוב שקיבלת - לא למענך בלבד, אלא למען כולם."

החסידים שהיו בסביבה, הופתעו. מדוע מטריד את הרבי מה אוכל איש פרטי, גם אם הוא עשיר?

הרבי הבחין בתמיהה, והסביר:
"כאשר עשיר אינו נהנה מממונו - מה יחשוב העני? אם הוא מוותר על בשר ודגים, העני יתבייש לבקש לחם. מי שאינו מעניק לעצמו - גם לזולת לא ייתן. אבל כשהעשיר לומד לקבל - הוא גם לומד לתת."