למה רש"י מזכיר שלושה מקומות בלבד, ומה מיוחד בלשון הפסוק אצל אברהם אבינו?
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה לֵאמֹר עֲלֵה אֶל הַר ... הַר נְבוֹ ... וּמֻת בָּהָר
רש"י כותב שהביטוי בעצם היום הזה מופיע שלוש פעמים בתורה:
- אצל נח. רשעי דורו אמרו: אם נראה אותו נכנס לתיבה - נשבור את התיבה.
- במצרים. המשעבדים אמרו: אם נראה את ישראל יוצאים - נכה בהם.
- אצל משה. אמרו ישראל: אם נראה אותו עולה להר - נעצור בעדו.
שאלה
אבל הרי הביטוי מופיע גם בברית המילה של אברהם: "וַיָּמׇל... בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה".
ושם כתב רש"י דברים דומים: לֹא נִתְיָרֵא לֹא מִן הַגּוֹיִם וְלֹא מִן הַלֵּצָנִים, וְשֶׁלֹּא יִהְיוּ אוֹיְבָיו וּבְנֵי דּוֹרוֹ אוֹמְרִים אִלּוּ רְאִינוּהוּ לֹא הִנַּחְנוּהוּ לָמוּל וּלְקַיֵּם מִצְוָתוֹ שֶׁל מָקוֹם".
מדוע רש"י לא מנה בפסוקנו גם את המקום ההוא ברשימה?
תשובה
בשלושת המקומות שמנה רש"י בפסוקנו - אכן הייתה התנגדות ממשית.
כך גם משתמע מלשון רש"י:
"בְּנֹחַ ... שֶׁהָיוּ בְנֵי דוֹרוֹ אוֹמְרִים ... אִם אָנוּ מַרְגִּישִׁין ... אֵין אָנוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ".
"בְּמִצְרַיִם ... שֶׁהָיוּ מִצְרִיִּים אוֹמְרִים ... אִם אָנוּ מַרְגִּישִׁין ... אֵין אָנוּ מַנִּיחִין אוֹתָם לָצֵאת".
במשה ... שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים ... אִם אָנוּ מַרְגִּישִׁין ... אֵין אָנוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ"
אבל אצל אברהם - לא נשמעה מחאה של ממש.
רש"י עצמו רומז לכך בלשונו (על פסוק ברית המילה): "וְשֶׁלֹּא יִהְיוּ אוֹיְבָיו וּבְנֵי דּוֹרוֹ אוֹמְרִים" - הם לא אמרו בפועל, אלא שאברהם מל בגלוי כדי להוכיח שגם אילו היו מתנגדים, לא היה משגיח בהם.
אצל אברהם - "בעצם היום הזה" מבטא את עוצמת האמונה של האדם, המקיים מצוות בגלוי ובתוקף, גם כנגד לגלוג אפשרי.