האזינו: הערך העצום של התורה

זה נראה דבר קטן - אבל הוא עולם ומלואו

יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי

🕊️ תחילה לשון המקור 📜ואחריה ביאור קצר🔍 להבנה בנחת.

📜 לשון מדרש תנחומא

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי:
בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם, עָמְדוּ הַמַּלְאָכִים לְהָרְגוֹ. אָמַר לָהֶם: "בִּשְׁבִיל שְׁנֵי דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ לִי מִבְּנֵי אָדָם, אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לְהָרְגֵנִי"? כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כָּךְ, הִנִּיחוּהוּ.

מָשָׁל לְסוֹחֵר גָּדוֹל, הַמְהַלֵּךְ בִּמְקוֹם סַכָּנָה. תְּפָשׂוּהוּ לִסְטִים וּבִקְּשׁוּ לְהָרְגוֹ. אָמַר לָהֶם: "בִּשְׁבִיל חֲמִשָּׁה מָנֶה שֶׁיֵּשׁ לִי עִמִּי אַתֶּם הוֹרְגִים אוֹתִי"? וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים, שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. אָמְרוּ זֶה לָזֶה: "מַה בֶּצַע בַּהֲרִיגָתוֹ? אֵין עִמּוֹ כְּלוּם. הִנִּיחוּהוּ".

כְּשֶׁנִּכְנַס לַמְּדִינָה, הִתְחִיל לִמְכֹּר אֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁאֵין לָהֶם דָּמִים. אָמְרוּ לוֹ הַלִּסְטִים: "אֶתְמוֹל תָּפַשְׂנוּ אוֹתְךָ, וְאָמַרְתָּ לָנוּ, אֵין עִמִּי אֶלָּא חֲמִשָּׁה מָנֶה, וְעַכְשָׁו אַתָּה מוֹצִיא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁאֵין לָהֶם עֵרֶךְ בָּעוֹלָם?" אָמַר לָהֶם: "אֶתְמוֹל, כְּשֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם כָּךְ, בִּשְׁעַת סַכָּנָה הָיִיתִי עוֹמֵד".

אַף כָּךְ, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אָמַר לַמַּלְאָכִים, שְׁנֵי דְּבָרִים עִמִּי, וְהֵמָּה מַתָּנָה גְּדוֹלָה הָיְתָה עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "עָלִיתָ לַמָּרוֹם" וְגוֹ'. לְכָךְ אָמַר דָּוִד: "טוֹב לִי תּוֹרַת פִּיךָ" וְגוֹ'. וְאוֹמֵר: "הַנֶּחְמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב". וְאוֹמֵר: "אִמְרוֹת ה' אֲמָרוֹת" וְגוֹ'.

אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ: 'אַשְׁרֶיךָ שֶׁלָּקַחְתָּ מַתָּנוֹת'. אָמַר לָהֶם: "אִלּוּלֵי שֶׁאָמַרְתִּי לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁהֵם שְׁנֵי דְּבָרִים, הָיִיתִי נִשְׂרָף מֵאִשָּׁם, וְהַתּוֹרָה הַזֹּאת הִיא הִצַּלְתַּנִי מִיָּדָם".

עֲלֵיהֶם אָמַר: "יַעֲרֹף כַּמָּטָר" וְגוֹ'. וְאֵין "יַעֲרֹף" אֶלָּא הֲרִיגָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָרְפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה". וְכֵן בִּיהוּדָה אוֹמֵר: "יָדְךָ בְּעֹרֶף אוֹיֶבְךָ". וְאֵין "לִקְחִי" אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם" וְגוֹ'.

וְלָמָּה נִמְשְׁלָה תּוֹרָה לְמָטָר? לוֹמַר, מַה מָּטָר מַשְׁחֶקֶת אֲבָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם", אַף הַתּוֹרָה מַשְׁחֶקֶת לֵב הָאֶבֶן. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "אִם אֶבֶן הוּא - נִמּוֹחַ, וְאִם בַּרְזֶל הוּא - מִתְפּוֹצֵץ". לְכָךְ אֵין טוֹב לָאָדָם כִּי אִם לְהָמִית עַצְמוֹ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה, וְלַעֲסֹק בָּהּ תָּמִיד יוֹמָם וָלַיְלָה. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה".

... וּלְכָךְ נִמְשְׁלָה לְמָטָר? מַה מָּטָר אֵין הָעוֹלָם בְּלֹא הֵם, לְפִי שֶׁצְּרִיכִין לְהַצְמִיחַ כָּל טוּב, כָּךְ אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם בְּלֹא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם לֹא בְּרִיתִי יוֹמָם וָלַיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שַׂמְתִּי". וּמָה הַמָּטָר יוֹרֵד מְעַט מְעַט - כָּךְ הַתּוֹרָה. תְּחִלָּה קוֹרֵא אבג״‎ד כְּמִנְיָן קָטָן (א=1, ב=2 וכו'), וּלְבַסּוֹף עוֹלֶה לְמִנְיָן גָּדוֹל ק' ר' ש' ת' (ק=100, ר=200 וכו'). כָּךְ מַתְחִילִין, וְאַחַר כָּךְ עוֹמֵד עַל הַתּוֹרָה וְדִקְדּוּקֶיהָ.

◼️

🔍 ביאור בעברית מדוברת

רבי יהושע בן לוי סיפר:
כשמשה עלה לשמים לקבל את התורה, המלאכים רצו לפגוע בו. אמר להם משה:
“בשביל שני דברים קטנים שנתנו לי מבני אדם – אתם רוצים להרוג אותי?!”
כששמעו את זה – עזבו אותו.

🔹 משל:
סוחר עשיר עבר בדרך מסוכנת. חבורת ליסטים תפסו אותו ורצו להרוג אותו.
אמר להם: “בשביל חמישה מטבעות שיש לי איתי – שווה להרוג אותי?!”
מה שהם לא ידעו – זה שבידיו היו אבנים יקרות ומרגליות ששוות הון תועפות.
אמרו זה לזה: “בשביל כמה פרוטות? לא שווה להרוג אותו”, ושחררו אותו.

כשהגיע לעיר, התחיל למכור אבנים יקרות שאין להן מחיר.
באו אליו הליסטים ואמרו: “אתמול אמרת לנו שאין לך אלא חמישה מטבעות, ועכשיו אתה מוציא אבנים יקרות שאין להן ערך בעולם?!”
ענה להם: “אתמול הייתי בסכנת חיים, אז אמרתי לכם רק מה שנשמע פשוט – כדי להינצל.”

🔹 כך גם משה:
משה אמר למלאכים: “יש איתי שני דברים”, אבל בעצם היה בידיו אוצר שאין לו ערך – התורה.
כמו שנאמר: “עלית למרום, לקחת מתנות”.
לכן דוד אמר: “טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף”, וגם: “הנחמדים מזהב ומפז רב”.

בני ישראל אמרו למשה: “אשריך שלקחת את המתנות”.
משה ענה להם: “אלמלא אמרתי למלאכים שיש לי רק שני דברים, הם היו שורפים אותי באש שלהם. התורה היא זו שהצילה אותי מהם.”

🔹 “יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי” – הפסוק מלמד:

• “יערוף” = להרוג (כמו בעגלה ערופה).

• “לקחי” = התורה (“כי לקח טוב נתתי לכם”).
  אז התורה נמשלה למטר.

🔹 מה הדמיון בין תורה לגשם?

• כמו שהגשם שוחק אבנים (“אבנים שחקו מים”), כך התורה שוחקת ומרככת לב אבן.
  חכמים אמרו: אם הלב קשה כאבן – התורה ממיסה אותו; אם כברזל – התורה מפוצצת אותו.

• כמו שהעולם לא מתקיים בלי גשם – כך העולם לא מתקיים בלי תורה (“אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי”).

• וכמו שהגשם יורד מעט־מעט – כך לומדים תורה בהדרגה.
  בהתחלה לומדים א-ב-ג-ד (אחדות בגימטריה) במספרים קטנים, ואחר כך מגיעים לחשבונות גדולים – ק’, ר’, ש’, ת’ (מאות בגימטריה).

• בהתחלה מתחילים בקטן, ואחר כך מתקדמים עד שעומדים על דקדוקי התורה ועומק מצוותיה.