וילך: עסקת חבילה = יתרונות + חסרונות

משל המגיד מדובנא על המדרש

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת

על המילים "הן קרבו" מביא המדרש את המשל הבא:

אדם אחד רצה לכבד את המלך, והביא לו מתנה – חרב חדה.
אמר המלך: "תערפו את ראשו בחרב הזאת!"
נבהל האיש ואמר: "אדוני המלך, דווקא במתנה שהבאתי לך לכבודך – אתה משתמש כדי להרוג אותי?!"

כך טען משה לפני ה':
"ריבונו של עולם, במילה 'הן' שיבחתי אותך – ככתוב 'הן לה' אלוקיך השמים ושמי השמים'. ועכשיו באותה מילה עצמה – 'הן קרבו ימיך למות' – אתה גוזר עליי מיתה?!"

ענה לו הקב"ה:
"שכן רע – רואה רק את ההכנסות, ולא שם לב להוצאות."
כלומר: משה, אתה זוכר רק את הפעם שבה אמרת 'הן' לשבחי, אבל שכחת את הפעם האחרת – כששלחתי אותך להוציא את ישראל ממצרים, אמרת לי: 'והן לא יאמינו לי'. על כן נאמר: 'הן קרבו ימיך למות'."

מסביר זאת המגיד מדובנא בשם רבו:
כמו שכן רע, שכל הזמן מחשב כמה כסף יש לשכן שלו, כמה הוא מרוויח מפה וכמה מכניס משם – ואינו מתחשב בכל ההוצאות הגדולות שיש לו בבית – כך גם כאן.
משה זכר את ההכנסה – את השבח שהכניס לה'. אבל הוא התעלם מההוצאה – מהדברים הקשים שאמר אז על ישראל: "והן לא יאמינו לי."