וילך: תמיד תקנו רק כחול לבן

עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפִּצּוּצִים

חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה קְצָת פָּרוּעַ,
אֲבָל מָה לַעֲשׂוֹת? אֲנִי קָרוּעַ.
אָז אֲנַסַּח בְּחִדּוּד,
כַּמָּה מִלּוֹת עִידוּד.

הָרִימוּ לְחַיִּים, הַשִּׁיקוּ צִ'ירְס,
הִנֵּה הִתְפּוֹצֵץ לוֹ אֵיזֶה מִירְס.
אֵין סָפֵק, יֵּשׁ הַרְבֵּה יֹפִי,
בְּנִפּוּץ סְטֵרֵאוֹטִיפּ של ווֹקִי טוֹקִי.

כָּכָה זֶה בַּמִּזְרָח הָאוֹרְיֶנְטָלִי,
אִי אֶפְשָׁר לְהִשָּׁאֵר נֵיטְרָלִי.
פִּיצוּץ, קִצּוּץ - מֻטְמָן, מֻכְמָן,
הוֹפּ, הִתְעוֹפֵף בַּשּׁוּק דּוּכָן.

בְּכָל מָקוֹם נִשְׁמַע גּוֹנְג וְדוֹנְג,
בְּהִתְרַסֵּק זִמּוּנִיּוֹת תּוֹצֶרֶת הוֹנְג קוֹנְג.
פָּעֲלוּ בְּקֹר, הַכּוּ בְּצֹר,
דַּגֵּל שֵׁק בְּבַעַל בֵּק.

תִּקְעוּ בַּשּׁוֹפָר הָטִילוּ כִּידוֹן,
הַחֲרִיבוּ אֶת הַדָאחְיׇיה וְאֶת צִידוֹן.
כָּכָה זֶה כְּשֶׁעוֹשִׂים עֲסָקִים,
הוּנְגָּרִים, עִם שִׁיעִים - אִירָאנִים.

וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל,
בֶּטַח בָּאֵ-ל.
כִּי לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ,
יִשְׁמֹר צֵאתְךָ וּבֹאֶךָ.

תַּמְשִׁיךְ לִשְׁבֹּר כֵּלִים,
לַחֲרֹג, לְהָפֵר כְּלָלִים.
כָּךְ, תֵּיהָפֵךְ כָּל עַיִן,
לְשֶׁקַע וּבֶקַע, וְאַיִן.

כִּי הַכֹּל עִנְיָן שֶׁל טַיְמִינְג,
תִּכְנוּן נָבוֹן וְשֶׁיְמִינְג.
וְאִם רוֹצִים אָנוּ לִחְיוֹת,
אֵין לָנוּ עוֹד אֶפְשָׁרוּיוֹת.

ישראל וייס

חדש יותר ישן יותר