אזון-אסון-סאון
"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם"
🎧הַאֲזָנָה משמעה שמיעה.
👂השמיעה נעשית באמצעות האֹזֶן.
⚖️אנחנו מכירים את מִשְׁקָל המֹאזְנַיִם. הקשר בין האָזְנַיִם והמֹּאזְנַיִם - הנו כפול:
- אוזן האדם, אחראית (גם) על שִׁוּוּי הַמִּשְׁקָל של הגוף. (יצוין כי יש חולקים על סיבת קשר זו)
- האָזְנַיִם נמצאות בשני צִדֵּי הראש, והן מזכירות את הכפות התלויות במֹּאזְנַיִם.
📖"לעשות אָזְנַיִם בספר" משמעו לקפל את צִדֵּי (קַצְווֹת) הדף.
🏓הידיות, המחוברות לצִדֵּי הכלים - והמיועדות לאחיזתם - מְכֻנּוֹת במשנה "אָזְנַי הכלים".
הקשר בין אחיזה לאֹזֶן - בא לביטוי בפסוק "מַחֲזִיק בְּאָזְנֵי כָלֶב" (משלי).
💯דיוק השקילה מותנה בכך שהמֹּאזְנַיִם תהיינה מְאֻזָּנוֹת - כלומר מתאימות ושוות.
🧮לכן, הדו"ח החשבונאי - הַמְּתָאֵם ומאזן בין ההכנסות להוצאות - נקרא מַאֲזָן.
👮"לשמוע בקול" פירושו לעשות כַּמְּצֻוֶּה. האדון - משמיע וּמְצַוֶּה. העבד - שומע ומציית.
שימו לב כי:
- המילה 'אֹזֶן' מתורגמת (ע"י אונקלוס) לארמית כ- אוּדְנָא - הדומה למילה אָדוֹן.
- המילה 'הַאֲזִינוּ' מתורגמת (ע"י אונקלוס) לארמית כ- אַצִיתוּ - כלומר, צוֹתְתוּ וְצַיְּיתוּ.
🔊בהתרחש אסון (חלילה), עוברת השמועה מפה לאוזן בקול רעש סוֹאֵן.
הקשר בין האֲסוֹן לסָאוֹן - מוצג באופן מליצי בפסוק (ישיעהו) "כִּי כׇל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ".
(רש"י מבאר את המילה סאון במשמעות של שואה)
מעניין כי המילה אָזוֹן המבטאת שמיעה, קרובה בעצמה למילה סָאוֹן המבטאת רעש (באמצעות חילוף האותיות השיניות ז-ס כמו עלז ועלס).
השימוש במילת אָזוֹן כביטוי להאזנה, נעשה בפיוט ההושענות "אָנָּא אֶזּוֹן חִין תְּאֵבֵי יִשְׁעֶךָ" (שפירושו 'בבקשה תאזין לתחינת חֲפֵצֵי ישועתך').
המילה סָאוֹן מתחלפת גם במילה שָׁאוֹן.
👁️🗨️העובר לפני התיבה ומשמיע את התפילה נקרא חַזָּן. המילה אמנם דומה למילה אזן, אבל נראה כי מקורה דווקא בפעולת הָרְאִיָּה. בתלמוד, נקרא הגבאי בשם חזן על-שם תפקידו לַחֲזוֹת ולראות את צרכי התפילה והמתפללים.
כך או כך 😉, האיבר החוזה (עין) - קרוב לאיבר המאזין (אזן).