שופטים: מצוות לקראת כינון הממלכה

דיינים

1. מסגרת השפיטה:
1. חובה למנות דיינים (לפסיקה) ושוטרים (לאכיפה) בכל עיר.
2. חובה למנות בית דין מרכזי לכל שבט.
3. חובה למנות בית דין ראשי לכל העם (סנהדרין גדולה).
4. הדיינים מצווים לשפוט בצדק ולהימנע משוחד.
2. סדר הדין:
1. לחיוב או לענישה בבית הדין, נדרשים לפחות 2 עדים.
2. עֵדִים זוֹמְמִים (מי שהעידו שקר בבית הדין, במטרה להטיל עונש גופני או כספי על הנתבע) - ייענשו באותו עונש עצמו.
3. הכרעה:
1. במקרה של חילוקי דעות בבית דין מקומי - יש להישמע להכרעת בית הדין הראשי.
2. "זקן ממרא" הנו דיין שמסרב לקבל את סמכות הסנהדרין, ודינו מיתה.
4. עֶגְלָה עֲרוּפָה:
1. נמצא חלל (הרוג) בדרך, ולא ידוע מי רצחו.
2. דייני הסנהדרין הגדולה מודדים את המרחק בין הגופה לערים הקרובות.
3. בית הדין של העיר הקרובה מביאים עגלה ועורפים את ראשה בנחל. הם אף רוחצים שם את ידיהם כדי לבטא שהרצח לא אירע בעקבות הזנחתם את האיש הנווד.
4. הכוהנים נושאים תפילה לה' שיכפר על החטא.
5. אם יימצא בעתיד הרוצח - לא ייפטר ממוות.

איסורי עבודה זרה

1. אסור לנטוע אילן אֲשֵׁרָה (עץ שנועד להשתחוויה או לְפָאֵר עבודה זרה).
2. אסור להקים מצבה (מבנה העשוי מאבן אחת), להקרבת קרבן (אפילו לשם ה').
   המזבח בבית המקדש, או בבמה הפרטית (בשעת היתר הבמות) - נבנה מאבנים רבות.
3. בהר הבית, אסור להקים כל מבנה (מלבד המקדש), ואסור לטעת כל עץ.
4. העובד עבודה זרה - יומת בסקילה.
5. במסגרת עבודה זרה, נאסרו גם:
1. עבודת מֹלֶךְ - העברת ילדים במדורת אש לכבוד האליל.
2. קוֹסֵם - מי שמקבל החלטה בהתבסס על מִשְׁמוּשׁ חפצים (כמו מקל).
3. מְעוֹנֵן - מי שמקבל החלטה בהתבסס על עונות היום או השנה (כמו לא כדאי להתחיל את היום בהוצאת כסף).
4. מְנַחֵשׁ - מי שמקבל החלטה בהתבסס על אירועים שונים (כגון שנפלה פרוסת הלחם מידו או שראה חתול שחור).
5. מְכַשֵּׁף - מי שעוסק בידיעת הנסתר או בביצוע פעולות שלא בדרך הטבע - ולא ממקור הקדושה.
6. חוֹבֵר חָבֵר - מי שמקבץ חיות (כגון נחשים) באמצעות לְחָשִׁים.
7. שׁוֹאֵל אוֹב - מי שמתמחה ביצירת קשר עם המתים.
8. דֹּרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים - כל מי שמנסה ליצור קשר עם המתים. 
9. יִדְּעוֹנִי - מי שאומר עתידות באמצעות עצמות (אדם או חיה).
6. על האדם מוטלת החובה להתנהל בתמימות ולבטוח בה'.
7. ידיעת העתידות אפשרית רק באמצעות פניה לנביא ה'.

נביא

1. על הנביא להוכיח את אֲמִתּוּתוֹ ע"י ידיעה מוקדמת של העתיד להיות.
2. יומתו בחנק:
1. מי שהתנבא דבר שה' לא אמר.
2. מי שהתנבא דבר שה' אמנם אמר, אבל לא אמר זאת לו (אלא לנביא אחר).
3. מי שהתנבא בשם עבודה זרה.
3. יומתו בידי שמים:
1. נביא המסרב להפיץ את דבר הנבואה שהצטווה להפיץ.
2. אדם שעובר על הוראה נבואית ששמע מאחר.
3. נביא שעובר על הוראה נבואית ששמע בעצמו מה'.

מלך

1. מצווה למנות מלך.
2. עליו להיות ממוצא יהודי.
3. אסור לו להרבות נשים, סוסים וכסף.
4. עליו לשאת תמיד את ספר התורה וללמוד בו.

כהנים

1. לא ינחלו שדות וכרמים בארץ ישראל - אלא ערי מגורים.
2. השוחט בהמת חולין (לא כקרבן) - יעניק לכהן את הזרוע, הלחיים והקיבה.
3. בכל שנה, יש לתת לכהן תרומה (2%) מתוך יבול:
1. הדגן (חיטה, שעורה, שיפון, שבולת שועל וכוסמת)
2. התירוש (יין)
3. היצהר (שמן). 
4. בכל שנה, בעת גזיזת הכבשים, יש לתת לכהן את רֵאשִׁית הַגֵּז (2%).
5. הכוהנים חולקו ל-24 משמרות (קבוצות).
   כל משמרת עבדה בבית המקדש שבוע (כלומר כשבועיים בשנה).
   כל כהן רשאי להקריב את קרבנותיו הפרטיים בעצמו, בכל עת (גם שלא במשמרתו).

דיני רוצח

1. בשוגג:
1. תוקמנה 6 ערי מקלט (3 בעבר הירדן המזרחי ו-3 במערבי), לקליטת הרוצחים בשגגה.
2. דוגמה לרצח בשגגה: מי שהרג את חברו ביער תוך כדי שעסק בחטיבת עצים.
3. אם גואל הדם (קרוב הנרצח) מצא את הרוצח מחוץ לעיר המקלט, והרגו, אין הוא נחשב כרוצח.
2. במזיד:
1. הרוצח ייהרג בסיף.
2. אם יברח לעיר המקלט - יוּצָא משם ויימסר למיתה ע"י גואל הדם.

דיני מלחמה

1. אסור לירא מריבוי צבא האויב.
2. מִלְחֶמֶת מִצְוָה מוגדרת ככיבוש הארץ בימי יהושע, או כהגנה מפני תקיפת אויב את הארץ. 
3. מִלְחֶמֶת רְשׁוּת מוגדרת אם היא נערכת במטרה להגדיל את שטח ארץ ישראל לאחר כיבושה הראשוני.
4. למלחמת רשות, ממנים כהן ומושחים אותו בשמן הקודש (מְשׁוּחַ מִלְחָמָה).
   תחת הנהגתו, מוחזרים המגויסים הבאים לשירות בפיקוד העורף:
1. מי שבנה בית חדש וטרם חנכו (דר בו)
2. מי שנטע כרם וטרם זכה לאכול מפירותיו (דהיינו בשנה הרביעית לנטיעה)
3. מי שארש (קידש) אישה, וטרם לקחה (נשאה)
4. מי שפוחד להילחם
5. לפני פתיחה במלחמת רשות כנגד עיר כלשהי, יש לשלוח לה הצעת שלום.
   ההצעה כוללת פתיחת שערי העיר והטלת מסים ושיעבוד.
   במקרה של סירוב, יש להרוג את הזכרים, ולהחיות טף ונשים.
6. אין לכרות לשווא (כגון לשם איום או מניעת אספקה) את עצי המאכל במסגרת עריכת מצור.
   מותר לכרות עצי מאכל לבניית סוללת המצור - אם אין בנמצא די עצי סרק.

דינים נוספים

1. אסור לזבוח קרבן עם מום.
2. אסור להסיג גבול (דהיינו להסיט את סימן הגבול בין הַחֶלְקוֹת במטרה להגדיל את זו שלך).