פשטידת עונג שבת
כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה ... וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו
פַּעַם, בָּאוּ בַּעַל וְאִשְׁתּוֹ אֶל רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִקּוֹזְנִיץ, וּבִקְּשׁוּ לְהִתְגָּרֵשׁ.
עַל שׁוּם מָה תִּרְצוּ לְהַפְרִיד אֶת הַחֲבִילָה? שָׁאַל הָרַבִּי.
בִּגְלַל הַקּוּגְל - עָנָה הַבַּעַל - וְהִמְשִׁיךְ "תִּרְאֶה רַבִּי קָדוֹשׁ מָה שֶׁהִיא עוֹשָׂה לִי.
בְּכָל שָׁבוּעַ, הִיא מְכִינָה פַּשְׁטִידָה טְעִימָה לִכְבוֹד שַׁבָּת.
פַּשְׁטִידָה נִפְלָאָה.
כָּל הַשָּׁבוּעַ אֲנִי עָמֵל וְיָגֵעַ רַק בִּשְׁבִיל הַפַּשְׁטִידָה הַזּוֹ,
אֲבָל, כַּאֲשֶׁר סוֹף סוֹף מַגִּיעָה הַשַּׁבָּת, הִיא - אִשְׁתִּי מְעַנָּה אוֹתִי.
אֲנִי רוֹצֶה לֶאֱכֹל אֶת הַפַּשְׁטִידָה מִיָּד אַחֲרֵי הַקִּדּוּשׁ, אֲבָל הִיא לֹא מַסְכִּימָה.
תְּחִלָּה הִיא מַגִּישָׁה לִי אֶת הַדָּגִים,
לְאַחֲרֵיהֶם אֶת הַמָּרָק,
וּלְאַחֲרָיו בָּשָׂר.
וְרַק אָז, כְּשֶׁבִּטְנִי כְּבָר מְלֵאָה, וְאֵינִי מְסֻגָּל לְהַכְנִיס דָּבָר נוֹסָף לְפִי, מְבִיאָה הִיא אֶת הַפַּשְׁטִידָה.
כְּלוּם אֵינְךָ סָבוּר רַבִּי שֶׁעָלַי לְגָרְשָׁהּ"?
וְהָאִשָּׁה, עוֹמֶדֶת כְּנֶגְדּוֹ וְטוֹעֶנֶת:
"אִמִּי עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם כָּךְ נָהֲגָה. אַף הִיא הָיְתָה מַגִּישָׁה אֶת הַפַּשְׁטִידָה רַק בְּסוֹף הַסְּעוּדָה.
הַאִם רַשָּׁאִית אֲנִי רַבִּי קָדוֹשׁ לְשַׁנּוֹת אֶת מִנְהָגָהּ?"
עִיֵּן הַמַּגִּיד בַּשְּׁאֵלָה שֶׁהֻנְּחָה לְפָנָיו, וּפָסַק:
"עָלַיִךְ לְהָכִין מֵעַתָּה ב' פַּשְׁטִידָאוֹת.
אֶת הָאַחַת תֹּאכְלוּ מִיָּד לְאַחַר הַקִּדּוּשׁ, וְאֶת הַשְּׁנִיָּה תֹּאכְלוּ בְּסוֹף הַסְּעוּדָה כַּנָּהוּג".
הַדָּבָר הִתְקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּבְנֵי הַזּוּג יָצְאוּ שְׂמֵחִים וּמְרֻצִּים.
וּמֵאוֹתוֹ הַיּוֹם, הֵחֵלּוּ לְהַגִּישׁ עַל שֻׁלְחַן הָרַבִּי שְׁתֵּי פַּשְׁטִידוֹת.
אֶת הָרִאשׁוֹנָה הִגִּישׁוּ לְאַחַר הַקִּדּוּשׁ, וְקָרְאוּ לָהּ "קוּגְל שְׁלוֹם בַּיִת",
וְאֶת הַשְּׁנִיָּה הִגִּישׁוּ בְּסוֹף הַסְּעוּדָה...