חכמתו של הרמב"ם.
"אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה"
רַבִּי מֹשֶׁה בֶּן מַיְמוֹן (רַמְבָּ"ם), הָיָה כַּיָּדוּעַ גַּם רוֹפְאוֹ הָאִישִׁי שֶׁל מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וְזָכָה לְכָבוֹד רַב בַּחֲצַר הַמְּלוּכָה.
הַדָּבָר, עוֹרֵר אֶת קִנְאָתוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהַשָּׂרִים, וְהַלָּה הֶעֱלִיל עָלָיו עֲלִילַת שֶׁקֶר, לְפִיהָ זוֹמֵם הָרַמְבָּ"ם לְהַרְעִיל אֶת הַמֶּלֶךְ.
בַּתְּחִלָּה, סֵרֵב הַמֶּלֶךְ לְהַקְשִׁיב לְדִבְרֵי הַבֶּלַע, אֲבָל לְאַחַר שֶׁהַשַּׂר הָרָשָׁע שִׁתֵּף בִּמְזִמָּתוֹ שָׂרִים נוֹסָפִים, וְגַם הֵם הֵחֵלּוּ לְהַשְׁמִיעַ דְּבָרִים דּוֹמִים בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ, הֶחֱלִיט הַשַּׁלִּיט, לְהַעֲמִיד אֶת רוֹפְאוֹ הָאִישִׁי הַמָּסוּר - הָרַמְבָּ"ם - לְדִין.
הַמִּשְׁפָּט הִתְנַהֵל בַּאֲוִירָה עוֹיֶנֶת.
הַשַּׂר הַצּוֹרֵר הֶעֱלָה לַדּוּכָן עֵדֵי שֶׁקֶר בְּזֶה אַחַר זֶה, וְנִרְאֶה הָיָה כִּי כַּף הַמֹּאזְנַיִם נוֹטָה לְרָעַת הַנֶּאֱשָׁם.
בַּלַּיְלָה, שֶׁלְּמַחֲרָתוֹ הָיָה עָתִיד לְהִנָּתֵן גְּזַר הַדִּין, נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ. הוּא זָכַר אֶת הַשָּׁנִים הָרַבּוֹת בָּהֶן שֵׁרֵת אוֹתוֹ רוֹפְאוֹ, וְהִתְקַשָּׁה לְהַאֲמִין כִּי אָכֵן זָמַם לְהַרְעִילוֹ.
לְבַסּוֹף, צָץ רַעְיוֹן בְּמוֹחוֹ: בֵּית הַמִּשְׁפָּט יַכְרִיז עַל הֲטָלַת גּוֹרָל.
לַתֵּבָה יֻכְנְסוּ שְׁנֵי פְּתָקִים, עַל הָאֶחָד יִכָּתֵב "חַיִּים" וְעַל הַשֵּׁנִי "מָוֶת". הַשּׁוֹפֵט, יִגְזֹר עַל הָרַמְבָּ"ם לְהוֹצִיא פֶּתֶק אֶחָד, וּבְכָךְ יֵחָרֵץ גּוֹרָלוֹ, וְיַשְׁאִיר אֶת יְדֵי הַמֶּלֶךְ "נְקִיּוֹת".
הַמּוֹשֵׁל, מִנָּה אֶת מְנַהֵל בֵּית הַמִּשְׁפָּט לְהָכִין אֶת הַתֵּבָה וְאֶת שְׁנֵי הַפְּתָקִים. בְּרַם, אִישׁ זֶה הָיָה רָשָׁע וְשׂוֹנֵא יִשְׂרָאֵל, וְעָשָׂה מַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה. הוּא כָּתַב עַל שְׁנֵי הַפְּתָקִים אֶת הַמִּלָּה "מָוֶת", וְכָךְ, קִוָּה לְהַבְטִיחַ אֶת הֲרִיגַת הָרַמְבָּ"ם בְּכָל מִקְרֶה.
לְמָחֳרָת, נִתַּן פְּסַק הַדִּין הַמְּתֻכְנָן, וְהַשּׁוֹפְטִים צִוּוּ עַל הָרַמְבָּ"ם לְהוֹצִיא אֶחָד מִשְּׁנֵי הַפְּתָקִים שֶׁבְּתֵבַת הַהַגְרָלָה. נִגַּשׁ הָרַמְבָּ"ם אֶל הַתֵּבָה, שָׁלַח אֶת יָדוֹ, הוֹצִיא פֶּתַח אֶחָד, וּלְתַדְהֵמַת כֻּלָּם, הִכְנִיסוֹ לְפִיו וּבָלְעוֹ!!!
בְּאוּלַם בֵּית הַמִּשְׁפָּט פָּרְצָה סַעֲרַת רוּחוֹת.
הַשּׁוֹפְטִים תָּבְעוּ לָדַעַת אֶת פֵּשֶׁר הַמַּעֲשֶׂה, וְהַאִם חִבֵּל הַנֶּאֱשָׁם בִּפְסַק הַדִּין וְשָׂם אוֹתָם לְלַעַג וָקֶלֶס?
"חָלִילָה" עָנָה הָרַמְבָּ"ם, "גְּזַר הַדִּין עוֹדֶנּוּ שָׁרִיר וְקַיָּם. הֲרֵי שְׁנֵי פְּתָקִים הוּכְנוּ. הָבָה נִבְדֹּק אֶת הַפֶּתֶק שֶׁנּוֹתַר בַּתֵּבָה. אִם יִמָּצֵא כָּתוּב "חַיִּים", הֲרֵי שֶׁאֲנִי נָטַלְתִּי אֶת פֶּתֶק הַ"מָוֶת" וּבְכָךְ חָרַצְתִּי אֶת גּוֹרָלִי. אֲבָל אִם נִוָּכַח כִּי הַמִּלָּה "מָוֶת" הִיא הַכְּתוּבָה עָלָיו, הֲרֵי שֶׁהַדָּבָר יוֹכִיחַ, כִּי נָטַלְתִּי לְעַצְמִי אֶת פֶּתֶק הַחַיִּים..."
מִיָּד נִשְׁלַף הַפֶּתֶק הַשֵּׁנִי, וְהַכֹּל נוֹכְחוּ לִרְאוֹת כִּי כְּתוּבָה עָלָיו הַמִּלָּה "מָוֶת". מִתּוֹךְ שֶׁכָּךְ, צִוָּה הַמֶּלֶךְ לְשַׁחְרֵר אֶת הָרַמְבָּ"ם, וּבְכָךְ נִסְתַּיֵּם הַמִּשְׁפָּט.
אֲבָל, סַקְרָנוּתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ לֹא נָתְנָה לוֹ מָנוֹחַ. "מַדּוּעַ בָּלַעְתָּ אֶת הַפֶּתֶק?" שָׁאַל אֶת הָרַמְבָּ"ם.
הֵשִׁיב הָרַמְבָּ"ם וְאָמַר: "הֵבַנְתִּי אֶת תַּחְבּוּלַת הָרֶשַׁע שֶׁל הַשַּׂר, אֲשֶׁר הֶעֱלִיל עָלַי אֶת עֲלִילַת הַשֶּׁקֶר. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁשִּׁקֵּר בַּעֲלִילָתוֹ, אֶלָּא הוֹסִיף עָווֹן עַל רֶשַׁע, וְכָתַב אֶת הַמִּלָּה "מָוֶת" עַל שְׁנֵי הַפְּתָקִים.
צִוָּה הַמֶּלֶךְ לַחֲקֹר אֶת הַדָּבָר, וְאָכֵן נִמְצָא כִּי מְנַהֵל בֵּית הַמִּשְׁפָּט - חֲבֵרוֹ שֶׁל הַשַּׂר - הוּא שֶׁעָשָׂה אֶת הַמַּעֲשֶׂה.
הַשַּׂר וְהַמְּנַהֵל הֻשְׁלְכוּ לְבוֹר בֵּית הַסֹּהַר, וְהַכֹּל שִׁבְּחוּ אֶת חָכְמָתוֹ שֶׁל הָרַמְבָּ"ם.