כי תצא: רצף הצלחות ורצף כישלונות

דבר מביא לדבר שמביא לדבר שמביא....

כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה

🕊️ תחילה לשון המקור 📜ואחריה ביאור קצר🔍 להבנה בנחת.

📜 לשון מדרש תנחומא

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה.

'וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה' וְגוֹ', 'וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ' - כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ.
מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ? 'כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים' וְגוֹ'. שְׁתַּיִם בַּבַּיִת - מְרִיבָה בַּבַּיִת.
וְלֹא עוֹד, אַחַת אֲהוּבָה וְאַחַת שְׂנוּאָה, אוֹ שְׁתֵּיהֶן שְׂנוּאוֹת.
מַה כְּתִיב אַחֲרָיו? 'כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה'. וְתַנְיָא: רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר: "וְכִי מִפְּנֵי שֶׁאָכַל בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, חֲצִי לִיטְרָא בָּשָׂר, וְשָׁתָה חֲצִי לוֹג יַיִן חַי, אָמְרָה תּוֹרָה יֵצֵא לְבֵית דִּין וְיִסָּקֵל? אֶלָּא, הִגִּיעָה תּוֹרָה לְסוֹף דַּעְתּוֹ שֶׁל בֶּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, שֶׁסּוֹפוֹ לִגְמֹר נִכְסֵי אָבִיו עִם הַסְּרִיקִין שֶׁאָכַל וְשָׁתָה עִמָּהֶן, וּמְבַקֵּשׁ לִמּוּדוֹ וְאֵינוֹ מוֹצֵא, וְיָצָא לְפָרָשַׁת דְּרָכִים, וְהוֹרֵג וּמְלַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת, וְאָמְרָה תּוֹרָה, יָמוּת זַכַּאי, וְאַל יָמוּת חַיָּיב, שֶׁמִּיתָתָן שֶׁל רְשָׁעִים, הֲנָאָה לָהֶם וַהֲנָאָה לָעוֹלָם".
'בֶּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה', כְּתִיב אַחֲרָיו 'כִּי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת'. אִם נִצָּל מִזּוֹ, לֹא נִצָּל מִזּוֹ.

לָמַדְנוּ, שֶׁעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. 

וּמִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, מִנַּיִן?

דִּכְתִיב: 'כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ', 'שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח' וְגוֹ' 'לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים'.
אַחֲרָיו מַה כְּתִיב? 'כִּי תִּבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ' - תִּזְכֶּה לִבְנוֹת בַּיִת חָדָשׁ וְלַעֲשׂוֹת מַעֲקֶה.
מַה כְּתִיב אַחֲרָיו? 'לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם' - תִּזְכֶּה לְכֶרֶם וְלִזְרֹעַ שָׂדֶה.
מַה כְּתִיב אַחֲרָיו? 'לֹא תַּחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר' - תִּזְכֶּה לִשְׁוָרִים וַחֲמוֹרִים.
מַה כְּתִיב אַחֲרָיו? 'לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז' - תִּזְכֶּה לִבְגָדִים נָאִים מִן צֶמֶר וְלִבְגָדִים נָאִים מִפִּשְׁתִּים.
מַה כְּתִיב אַחֲרָיו? 'גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָךְ' - תִּזְכֶּה לְמִצְוַת צִיצִית.
מַה כְּתִיב אַחֲרָיו? 'כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה' - תִּזְכֶּה לְאִשָּׁה וּלְבָנִים.

הֲרֵי לָמַדְנוּ, שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. לְפִיכָךְ נִסְמְכוּ פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ זוֹ לָזוֹ.

◼️

🔍 ביאור בעברית מדוברת

חכמינו אמרו: מצווה גוררת מצווה, ועבירה גוררת עבירה.
הדבר ניכר בסמיכות הפרשיות שבתורה.

🔸 בפרשת "אשת יפת תואר" נאמר: "וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה... וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ" – כדי שתתכער ולא תמצא חן בעיניך.
ומה כתוב לאחר מכן? "כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים..." – שתי נשים בבית מביאות למריבה, אחת אהובה ואחת שנואה.
ומה בא בהמשך? "כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה".

חז"ל מסבירים: אין התורה מענישה את הבן הסורר רק על כך שאכל הרבה בשר ושתה יין, אלא מפני שסופו לבזבז את רכוש אביו, לחפש דרך פשע ולא למצוא, ואז להרוג ולשדוד את הבריות. לכן אמרה התורה: ימות זכאי - ואל ימות חייב.

מיד אחרי דין הבן הסורר נאמר: "וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת". כלומר - אם לא ניצל מהעבירה הקודמת, סופו להיענש בחמורה ממנה.
מכאן למדנו שעבירה גוררת עבירה.

🔸 ומצווה גוררת מצווה - מנין?
נאמר: "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ... שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח..." - ושכרה: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים".
ומה כתוב מיד אחרי כן? "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ" - תזכה לבנות בית.
ואחר כך: "לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם" - תזכה לכרם ולשדה.
ואחר כך: "לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר" - תזכה לבהמות עבודה.
ואחר כך: "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז" - תזכה לבגדים נאים.
ואחר כך: "גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָךְ" - תזכה במצוות ציצית.
ומיד לאחר מכן: "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה" - תזכה לאישה ולבנים.