שופטים: האם חובה להישמע לנביא גר?

שני גברים אדמוניים בעלי תווי פנים זהים - האחד יהודי לבוש טלית קטן וכיפה, והשני גוי בלבוש פשוט

מה בין דיני מלך ונביא: לשון הפסוקים והשלכתם על חובת השמיעה

מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא

גר פסול למלוכה

התורה קובעת כי מלך ישראל יהיה יהודי מלידה.
נכרי - ואפילו גר צדק - אינו יכול להתמנות.

וכך פוסק הרמב"ם: "אֵין מַעֲמִידִין מֶלֶךְ מִקְּהַל גֵּרִים אֲפִלּוּ אַחַר כַּמָּה דּוֹרוֹת... וְלֹא לְמַלְכוּת בִּלְבַד אֶלָּא לְכָל שְׂרָרוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל - לֹא שַׂר צָבָא וְלֹא שַׂר חֲמִשִּׁים אוֹ שַׂר עֲשָׂרָה וכו'." (הל’ מלכים א', ד')

כלומר - לא מדובר רק במלכות, אלא בכל משרה שיש בה שררה וסמכות שלטונית.

ומה באשר לנביא?

בעניין הנביא נאמר: "נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי - יָקִים לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן." (דברים י"ח ט"ו).

גם כאן מופיעה לשון "מקרבך מאחיך".
האם פירוש הדבר שגם לנבואה - גר פסול? לכאורה כן, שהרי הלשון דומה.

אבל לפי המסורת, עובדיה הנביא היה גר אדומי (סנהדרין ל"ט ע"ב). ואם כך - האם התורה אוסרת עלינו לשמוע בקולו של נביא גר?

עובדיה התנבא לאדום

עובדיה ניבא אך ורק על אדום, כפתיחת ספרו: "חזון עובדיה - כה אמר ה' אלוקים לאֱדוֹם" (עובדיה א', א').

מכאן שלא עלתה כלל השאלה האם על ישראל להישמע להוראותיו בהתאם לציווי "אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן", כי כלל לא פנה אליהם בנבואתו.

הבדל דק בלשון הפסוקים

האבן עזרא על פסוק המלך מפרש: "'לא אחיך' - שאיננו ממשפחת ישראל, ולא אדומי, אע״‎פ שכתוב בו 'אחיך' (במדבר כ', י"ד: "וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל")."

כלומר, מדוע נפסל אדומי למלכות - הגם שהוא מוגדר "אחיך"?
מפני שהתורה חזרה פעמיים על תנאי האחווה של המלך: "מקרב אחיך" + "לא אחיך הוא". הכפילות הזו מדירה גם את האח האדומי ממלכות.

לעומת זאת, בפסוק הנביא נאמרה לשון האחווה פעם אחת בלבד - "מקרבך מאחיך" - ולכן אין ממנו הוכחה שגר אדומי פסול מלהורות לישראל, שהרי הוא נחשב במידת-מה "אחיך".

ישראל וייס

חדש יותר ישן יותר