כי תצא: סכנה - כאן בונים!

על החובה להישמר מסכנה

כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ

🕊️ תחילה לשון המקור 📜ואחריה ביאור קצר🔍 להבנה בנחת.

📜 לשון מדרש ספר מצוות גדול

מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁיַּעֲשֶׂה אָדָם מַעֲקֶה לְגַגּוֹ.
...וְכֵן, כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנַת נְפָשׁוֹת, מִצְוַת עֲשֵׂה לַהֲסִירוֹ וּלְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ וּלְהִזָּהֵר בַּדָּבָר יָפֶה יָפֶה.

...דְּבָרִים הַרְבֵּה אָסְרוּ חֲכָמִים, בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה וּבִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם  סַכָּנַת נַפְשׁוֹ. וְכָל הָעֹבֵר עֲלֵיהֶם, וְאוֹמֵר 'הֲרֵינִי מְסַכֵּן בְּעַצְמִי וּמַה לַאֲחֵרִים עָלַי?' - מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.

וְאֵלּוּ הֵן - דְּתַנְיָא בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה: לֹא יַנִּיחַ אָדָם פִּיו עַל הַסִּילוֹן הַמְּקַלֵּחַ מַיִם וְיִשְׁתֶּה, וְלֹא יִשְׁתֶּה בַּלַּיְלָה מִן הַנְּהָרוֹת וּמִן הָאֲגַמִּים - שֶׁמָּא יִבְלַע עֲלוּקָה וְאֵינוֹ רוֹאֶה, וְלֹא יִשְׁתֶּה מַיִם מְגֻלִּין - שֶׁמָּא שָׁתָה מֵהֶן נָחָשׁ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ מִזּוֹחֲלֵי עָפָר, וְיִשְׁתֶּה וְיָמוּת.

...חָבִית שֶׁנִּתְגַּלָּה, אע"פ שֶׁשָּׁתוּ מִמֶּנּוּ תִּשְׁעָה וְלֹא מֵתוּ, לֹא יִשְׁתֶּה עֲשִׂירִי. מַעֲשֶׂה הָיָה, וְאָמְרוּ, שֶׁשָּׁתָה עֲשִׂירִי וּמֵת, מִפְּנֵי שֶׁאֶרֶס שֶׁל נָחָשׁ שׁוֹקֵעַ לְמַטָּה. וְיֵשׁ חֲמַת זוֹחֲלֵי עָפָר שֶׁעוֹלֶה וְצָף לְמַעְלָה, וְיֵשׁ שֶׁהוּא נִתְלֶה בְּאֶמְצַע הַמַּשְׁקֶה. לְפִיכָךְ הַכֹּל אָסוּר.

...וְעַכְשָׁו, בְּאֵלּוּ מַלְכֻיוֹת, אֵין אָנוּ נִזְהָרִים מִגִּלּוּי, לְפִי שֶׁאֵין חֲמַת זוֹחֲלֵי עָפָר מָצוּי כְּלָל בְּאֵלּוּ הַמַּלְכֻיוֹת. 

בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף, שֶׁנִּמְצְאוּ חֲתוּכֵי רַגְלַיִם, אעפ"י שֶׁהֵם מֻתָּרִים מִשּׁוּם טְרֵפָה, הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין מִשּׁוּם סַכָּנָה. שֶׁמָּא אֶחָד מִזּוֹחֲלֵי עָפָר נְשָׁכוֹ. עַד שֶׁיִּבְדְּקוּ.
כֵּיצַד בּוֹדְקִין אוֹתוֹ? צוֹלִין אוֹתוֹ בַּתַּנּוּר. אִם לֹא נִתְחַתֵּךְ הַבָּשָׂר, וְלֹא נִשְׁתַּנָּה מִשְּׁאָר צָלִי הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין.

...אָסוּר לְמִתַּן פִּיסְּתָא תְּחוֹתַי בֵּי שִׁחְיָא - וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ חֲתִיכַת שֶׁל בָּשָׂר אוֹ לֶחֶם, מִפְּנֵי הַזֵּעָה.
לֹא יִתֵּן אָדָם פַּס יָדוֹ תַּחַת שִׂיחוֹ, שֶׁמָּא נָגַע בְּיָדוֹ בִּמְצֹרָע אוֹ בְּסַם רַע, שֶׁהַיָּדָיִם עַסְקָנִיּוֹת.

...אָסוּר לְאָדָם לִתֵּן מָעוֹת אוֹ דִּינָרִים לְתוֹךְ פִּיו, שֶׁמָּא יֵשׁ עֲלֵיהֶם רֹק יָבֵשׁ שֶׁל מֻכֵּה שְׁחִין אוֹ מְצֹרָעִין, אוֹ זִיעוֹת. שֶׁכָּל זִיעוֹת אָדָם סַם הַמָּוֶת חוּץ מִזֵּעַת הַפָּנִים.

וְאָסוּר לְאָדָם לַעֲבֹר תַּחַת קִיר נָטוּי אוֹ עַל גֶּשֶׁר רָעוּעַ אוֹ לַעֲמֹד בִּמְקוֹם סַכָּנָה.

◼️

🔍 ביאור בעברית מדוברת

התורה מצווה לבנות מעקה לגג - כדי שלא יקרה אסון.
ובאותה מידה, כל מקום שיש בו סכנת חיים - חובה להסיר את המכשול ולהישמר היטב.

חכמים הוסיפו עוד הרבה אזהרות (במסכת עבודה זרה ובמקומות נוספים), כדי להרחיק אותנו מסכנה.
ומי שעובר עליהן ואומר: "אני בוחר לקחת את הסיכון, מה אכפת לאחרים?" - בית הדין רשאי להעניש אותו כדי למנוע ממנו ומאחרים נזק.

דוגמאות שציינו חז"ל:

• לא לשתות ישירות מצינור מים, מחשש לטומאה או חנק.

• לא לשתות בלילה ממעיינות או אגמים - ייתכן שתיבלע עלוקה ואינך מבחין.

• לא לשתות מים שנשארו מגולים (לא מכוסים), שמא שתה מהם נחש והשאיר בהם ארס.

חז"ל מספרים: חבית שנשארה פתוחה - גם אם תשעה שתו ממנה ולא קרה להם כלום, העשירי עלול למות. זאת מפני שארס הנחש עלול לשקוע למטה, או לצוף למעלה, או להישאר באמצע. לכן אסור לשתות ממנה כלל.

שינוי הזמנים

בימינו, בארצות מתוקנות שאין בהן נחשים וזוחלים מסוכנים - אין צורך להיזהר ממשקה מגולה.

בעלי חיים

בהמות או עופות שנמצאו עם רגליים חתוכות - מותר לאכול אותם מצד דיני כשרות, אבל חז"ל אסרו מחשש שננשכו על ידי נחש. לכן צריך לבדוק אותם:
אם צולים אותם בתנור והבשר לא נפרד או השתנה - סימן שהם מותרים.

אזהרות נוספות

• לא להניח חתיכת בשר או לחם בבית השחי (מפני שהזיעה עלולה לקלקל ולסכן).

• לא להניח את היד בבית השחי, שמא נגעה קודם במצורע או בחומר רעיל, והידיים הרי נוגעות בכל דבר.

• אסור לשים מטבעות או כסף בפה - ייתכן שיש עליהם רוק יבש של חולה קשה, או זיעה מזיקה.

• זיעה של כל הגוף עלולה להזיק - חוץ מזיעת הפנים.

• אסור לאדם לעבור תחת קיר מתמוטט, על גשר רעוע, או לעמוד במקום שיש בו סכנה.