שופטים: איך פוסקים דין כשהלב נשבר?

שופט פלילי דתי חושף: מה הוא לוחש בלב לפני שהנאשם נכנס, מה עושים כשמתחרטים על פסק דין - ואיך פרשת שופטים מנסחת מחדש את מושג הצדק 

צדק צדק תרדוף

לא תמיד קל לרדוף את הצדק, במיוחד כשאתה יודע שפסיקה שלך תשנה חיים. 

שוחחנו עם שופט פלילי דתי, שמספר איך נראית שבת אחרי פסק דין קשה, מה הוא לוחש בלב רגע לפני שהנאשם נכנס - ולמה דווקא פרשת שופטים גורמת לו לחשוב אם באמת רדף צדק, או רק את הדין.

נעים להכיר

שמי עידו ליפשיץ, בן 49, מתגורר במבשרת ציון. נשוי ואב לארבעה. אני שופט פלילי בבית משפט מחוזי במרכז הארץ, מזה 8 שנים. לפני כן הייתי עורך דין בפרקליטות המדינה - תובע בתיקים חמורים של אלימות, סמים ופשיעה חמורה.
למקצוע הזה לא הגעתי במקרה. תמיד משך אותי עולם המשפט, אבל גם הרגשתי חובה לתרום -לתקן עוול, להגן על מי שאין לו הגנה. עם השנים למדתי שהמציאות הרבה יותר מורכבת משחור־לבן.

מה בעצם עושה שופט פלילי?

התפקיד הכי חשוב שלי הוא להכריע: האם אדם עבר עבירה - ואם כן, מה העונש הראוי.
אבל זה לא רק לשמוע עדים ולצטט סעיפים. זה להקשיב בין השורות, לשים לב לשפת גוף, להבין סיטואציות אנושיות עמוקות.
בתיקי רצח או תקיפה חמורה - יש עומס רגשי כבד. לפעמים אתה שומע עדויות קשות מאוד, וצריך להישאר ממוקד. בסוף, אני חותם על מסמך שקובע: אשם או זכאי. זה לא דבר פשוט.

מה אנשים לא יודעים על העבודה שלך?

יש תחושה בציבור ששופטים הם "מכונות משפט". שאתה יושב על כס השיפוט, מקיש בפטיש - וזהו.
אבל האמת היא שאנחנו בני אדם. יש תיקים שאני לוקח איתי הביתה. יש לילות בלי שינה.
למשל, כשאני יודע שאחרי פסק הדין - אדם ילך לשבת בכלא לעשרים שנה, ואני שואל את עצמי: האם לא טעיתי? האם ראיתי את כל התמונה?
יש גם תיקים של זיכוי, שאתה מרגיש שפשוט לא הצלחת להוכיח - ואז חושש שאולי שחררת מישהו מסוכן.

ואיך פרשת השבוע מתחברת לזה?

הפסוק "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף" מלווה אותי מהיום הראשון.
שנים חשבתי שהוא מדבר רק על הדין - על הצדק המשפטי. אבל היום אני מבין שהוא מדבר גם על הדרך.
הכפל "צדק צדק" רומז: אל תרדוף רק את הדין - תרדוף גם את היושר, את האמת, את חמלת האדם.
לפעמים השאלה היא לא רק אם האדם עבר עבירה - אלא גם למה הוא עבר, ואיך תוכל לייצר תיקון.
התורה לא אומרת "דין תרדוף", אלא צדק - ויש הבדל.

מה אתה לומד מהתיקים שאתה שומע?

למדתי שאנשים הם לא דמויות בסרט - אין "רשע" ו"צדיק". לפעמים אתה שומע על עבריין חוזר, ואז מגלה שהוא גדל ברחוב, בלי הורים, בלי גב.
למדתי שגם נפילה קשה - לא אומרת שהאדם אבוד.
ויש גם חרטות. לא פעם נאשם פונה אליי בסוף ואומר: "כבוד השופט, אני לא גאה במה שעשיתי. אני רק מבקש שתבין".
הרגעים האלה מכים בלב.

רגע אישי: כשהשקר התפוצץ באולם

היה לי תיק של שוד אלים בתחנת דלק. הנאשם טען שהוא בכלל לא היה שם - והביא כראיה סרטון סלפי מטיול בכנרת.
הסנגורית ניסתה לשכנע שזה צולם בדיוק בשעת האירוע.
משהו הרגיש לי לא נכון - וביקשתי מהמזכירות לבדוק את נתוני המטא־דאטה של הסרטון. הסתבר שהוא הועלה יומיים אחרי האירוע - ונערך.
אבל השיא היה כשבמקרה שמתי לב - שבאחת התמונות שצולמו באותו "טיול" רואים ברקע את לוח השנה בתחנת הדלק עצמה.
הנאשם השתתק, העיניים שלו ברחו הצדה - וברור היה שהכול מבוים.
זה היה רגע שבו הבנתי: האמת בסוף מתעקשת להיחשף - רק צריך להקשיב לה.

מילים מהעולם המשפטי – ומה הן מזכירות לך?

• ערעור - הזכות לערער אומרת שהאמת מורכבת, וצריך לשמוע שוב. גם בחיים יש מקום לבחון דברים מחדש.
• עבירת מחדל - לא תמיד מה שעושים הוא הבעיה. לפעמים דווקא מה שלא עשית - הוא העבירה האמיתית.
• נסיבות מקלות - תזכורת שגם כשיש אשמה - יש הקשר. משפט בלי חמלה הוא לא צדק.

יש לך טיפ לצעירים ששוקלים לפנות למשפטים?

כן. תבדקו קודם אם אתם באמת רוצים להבין אנשים - או רק לנצח ויכוחים.
מי שרוצה להיות שופט - צריך לדעת גם לשתוק, גם להקשיב, וגם לשאת לב כואב.
אם אתם מחפשים שליחות - זה המקום. אבל אם אתם רוצים רק כבוד או משכורת - זה לא המקצוע בשבילכם.

ומה לגבי שכר? משתלם להיות שופט?

כלכלית, זו פרנסה מכובדת - אבל בטח לא כמו במגזר הפרטי.
יש ביטחון תעסוקתי, פנסיה תקציבית - אבל גם מגבלות רבות. אסור לנו להביע דעה פומבית, אסור לעסוק בעסקים, והכול מאוד מובנה.
אבל הסיפוק - כשאתה יודע שפסקת משפט צדק - הוא אדיר.

מקרה מרגש שלא תשכח?

היה תיק של בחור צעיר, מזרח־ירושלמי, שהואשם בניסיון דקירה. במהלך המשפט, הסנגורית הביאה עדות לא צפויה - מכתב מהחונך שלו, שכתב: "מעולם לא ראיתי בו שנאה - רק כאב".
פסקתי עונש מקל יחסית - עם מסלול שיקום.
שלוש שנים אחרי, קיבלתי מכתב ממנו. הוא כתב: "כבוד השופט, אתה היית הראשון שראית בי אדם. היום אני מדריך נוער - בזכותך".
אני שומר את המכתב הזה במגירה, לצד ספר תהילים.

שאלות מקוראים 📬

חגית מנתניה שואלת:
מה אתה עושה בליל שבת, אחרי שפסקת דין קשה?
תשובה:
לפעמים אני פשוט לא מצליח להתנתק. הקידוש בפה - אבל הראש עדיין בתוך העדות. בשבת אני משתדל לקרוא פרקי אבות, להיטען מחדש. לפעמים אני גם לומד דף גמרא עם בני - כדי לזכור את הצד הרוחני של המשפט.

מרדכי מבני ברק שואל:
אתה מתפלל לפני שאתה פוסק?
תשובה:
אני לא פוסק בלי לומר פרק תהילים בלב. במיוחד כשנאשם עולה לדוכן - אני מתפלל שאדע לראות אותו בעין נכונה, שאפול על האמת.
אני לא נביא - רק בשר ודם. אבל אני מאמין שתפילה יכולה לפתוח לב, ולפעמים גם פתח של צדק.

שלי מפתח תקווה שואלת:
קרה שהתחרטת על פסק דין?
תשובה:
בוודאי. לא אחת.
לפעמים אתה פוסק לפי החוק - אבל אחר כך מגלה פרט שלא נחשף. זה מחלחל.
הכאב הכי גדול הוא על טעויות שלא ניתן לתקן. לכן אני בודק שוב ושוב - גם אחרי שהכול מוכן.

תמר מירושלים שואלת:
העובדה שאתה אדם דתי - גורמת לך לרחם יותר, או דווקא להחמיר?
תשובה:
להיות דתי - זה לא להיות רך או קשה. זה להשתדל לראות בכל אדם נשמה.
אני לא מרחם - אני משתדל לשפוט מתוך אמונה שיש תיקון. לפעמים זה אומר עונש כבד - ולפעמים זה דווקא להבין איפה אפשר לעזור.
הכיפה לא מקלה על פסק הדין - אבל היא מקשה על האדישות.

יונתן מרחובות שואל:
אתה שופט אנשים - אבל האם אתה עצמך לא עשית אף פעם מעשה אסור?
תשובה:
שאלה קשה - ואמיתית. גם אני אדם. גם לי יש יצר, טעויות, חולשות.
אבל אני לא שופט מהכיסא שלי - אלא בשם המדינה. וכשאני חותם על פסק דין, אני נושא עיניים לשמיים.
אם יש משהו שאני מפחד ממנו - זה לא לטעות, אלא לא להודות בטעות.

ומה אתה שומע בעבודה - ומה אתה שותה?

אני לא שומע מוזיקה באולם המשפט - רק דממה. אבל בדרך לעבודה שומע שיעורים מוקלטים - בעיקר הרב יעקב אריאל או הרב חיים נבון.
ותוך כדי? קפה שחור קצר - תמיד בלי סוכר. אני צריך ראש צלול.

רגע קטן שאתה גאה בו?

לא רגע דרמטי - אלא שגרה.
אני גאה כשאני רואה נאשם חוזר שנראה אחרת. כשאני פוגש אדם ברחוב ואומר לי: "שינית לי את החיים".
אני גאה כשאני זוכר שהשופט הוא לא אלוקים - אלא שליח זמני לעשיית משפט צדק.

פרשת שופטים קוראת למנהיגים לשים לב: לא להטות משפט, לא להכיר פנים, ולא לקחת שוחד. אבל גם - לזכור את הצדק. לא רק הדין.
אחרי השיחה עם עידו, נראה שזו לא רק דרישה מהשופטים - אלא גם תזכורת אישית לכל אחד מאיתנו: לשפוט פחות, ולהקשיב יותר.

📅 בשבוע הבא במדור

מה קורה כשלקוח מבקש הלוואה - והמצפון אומר לעצור?

בנקאי דתי מספר:
מהי ריבית באמת, למה התורה בפרשת כי-תצא אוסרת אותה, איך נראה יום עבודה כשאתה שומר מצוות במערכת כלכלית - ומה גרם לו להקפיא עסקה למרות שהכול היה חוקי.

וגם: הסברים פשוטים על ריבית, משכנתא, והיתר עיסקא - בלי מושגים מסובכים.

רוצים לשאול אותו משהו? שלחו ל־parasha.week@gmail.com

🧠 חלק מהטקסט נערך בסיוע כלי כתיבה מבוסס בינה מלאכותית. אם נפלה טעות – זה כנראה הוא, לא המרואיין.